דיני עבודה בעידן הקורונה

בית המשפט חייב את המעסיק לשלם לעובדים שי לחג ולעשות זאת 7 שנים רטרואקטיבית

במהלך הדיונים בבית המשפט חברת השמירה לא הצליחה להציג גרסה אמינה ועקבית מדוע לא העניקה מתנות לעובדים, כפי שדורש זאת החוק

פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, נוהגים המעסיקים הישראלים להעניק לעובדיהם הנאמנים מתנות לחג. בחברת רותם אמפרט מהנגב, למשל, החליטו השנה להעניק שי לפסח בשווי של 3,500 שקל. לעובדי מפעלי ים המלח חולקו המנהלים שי בשווי של 1,850 שקל ולעובדי חברת החשמל – 1,300 שקל. אולם לא בכל הארגונים אפשר לראות מתנות כה מרשימות ויש כאלה שהשנה, כמידי שנה, יסתפקו בתלושים בשווי של 200 שקל או אפילו במארז של בקבוקי יין. העיקר לדעת שהמעסיק מעריך את עובדיו, שכן אינו עובר על החוק.

שי לחג זו חובתו של כל מעסיק החתום על הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או חוזי עבודה אישיים. למי שלא עומד בחובתו יהיה לו עסק עם בית משפט. וזה בדיוק מה שקרה לחברת ש.ב.ה שמירה וביטחון בע"מ.

שומר שפוטר מהחברה הגיש באמצעו עורכי הדין עמוס האוזנר ואייל אבידן, תביעה ייצוגית לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בה האשים את החברה באי מתן שי לחג לו ולכלל העובדים, זאת למרות צו ההרחבה בענף השמירה אשר נכנס לתוקף ביוני 2009  המחייב את המעסיקים להעניק שי לעובדים בראש השנה ובפסח.

במהלך הדיונים בבית המשפט חברת השמירה לא הצליחה להציג גרסה אמינה ועקבית מדוע לא העניקה מתנות לעובדים, כפי שדורש זאת החוק. תחילה היא טענה כי כיוון שהעובד שתבע עבד בחברה פחות משנה הוא לא היה זכאי לשי. אלא שלבית המשפט היו הוכחות שהחברה לא העניקה שי לאף עובד.

בחברה טענו שבמהלך 28 שנות פעילותה היא כן נהגה לשלם שי לעובדים גם בראש השנה וגם בפסח. מי שלא קיבל את השי הרי מדובר בתקלה נקודתית שנסיבותיה יובחנו.

בסופו של דבר, השופטת דיתה פרוז'ינין קיבלה את התביעה וקבעה שחברת השמירה עברה על החוק. "אין צורך להכביר במילים על חובת המעביד להעניק לעובדיו את מלוא הזכויות שהם זכאים להן לפי הוראות החוק, בהן צו ההרחבה המתייחס לקבוצת עובדים שזכויותיהן נרמסות לא אחת".

השופטת פסקה שעל חברת השמירה יהיה לשלם לכל עובד עבור שי לחג, עבור כל החגים שהיו בתקופת עבודתו של העובד במהלך 7 השנים האחרונות. את גובה התשלום ייקבעו בתביעה הייצוגית לגופה.

בנוסף לכך, על הנתבעת לשלם הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

שינוי גודל גופנים