דיני עבודה בעידן הקורונה

העובד טען כי הועסק בתנאי עבדות והתפטר ללא הודעה מוקדמת. מה קבע בית המשפט?

מעסיקו של הצעיר ממוצא אתיופי העסיק אותו 36 שעות ברצף מבלי לשלם לו את כל התנאים הסוציאליים המגיעים לו לפי החוק

לצעיר ממוצא אתיופי שמשנת 2008 עבד בחברת "מיקוד שמירה ואבטחה שירותים וניקיון בע"מ" נמאס מתנאי העסקה מחפירים ומאפליה על ידי מעסיקו על רקע מוצאו. הוא התפטר ממקום עבודתו ועתר לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד מעסיקו בדרישה לפיצויים בהתאם לחוק שוויין הזדמנויות לעבודה, וכן לפיצוי פיטורים.

באמצעות עו"ד גלית פז דיקמן טען הצעיר כי לאורך תקופת העבודה בחברה הוא עבד בשיעור של למעלה מ- 100% משרה זאת מבלי לקבל את כל התנאים הסוציאליים המגיעים לו. יתרה מכך, הוא חש כי הופלה על רקע מוצאו ביחס לעובדים האחרים בחברה.

מסתבר, שבהיותו עובד בחברה למעלה משנה, לאחר היעדרותו עקב מחלה, הוא גילה שלא שובץ למשמרות במשך שבועיים אחרי שחזר ממחלתו. את העדיפות קיבלו עובדים ממוצא ערבי ודרוזי שאף נהנו מציוד משופר מזה שהוא קיבל.

הצעיר פנה למעסיקו בכתב, תוך שהוא מציין את תחושותיו וחשדותיו לאפליה על רקע מוצאו. הוא דרש שיבוץ מחדש בלוח העבודה. אך משלא זכה למענה הוא הודיע על ההתפטרות ופנה לבין הדין לעבודה.

מעסיקו, באמצעות עו"ד שלמה בכור, הכחיש את טענותיו של הצעיר וציין כי הוא התפטר ללא הודעה מוקדמת כדרוש בחוק. עוד הוא טען כי תנאי העסקתו של הצעיר היו שווים לאלו של יתר העובדים בחברה ולעולם לא הופלה על רקע מוצאו האתיופי. האומנם? בבית הדין לעבודה התברר כי הצעיר הועסק בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, לעיתים אף 36 שעות ברצף וזאת מבלי לקבל את כל זכויותיו הסוציאליות.

השופט אייל אברהמי החליט להכיר בהתפטרותו של הצעיר כמזכה בפיצויי פיטורים. הוא גם מתח ביקורת קשה על חברת השמירה אשר העסיקה עובדים שעות ארוכות מעל המותר ועוד מבלי לשלם להם כפי שדורש החוק. הוא פסק כי בשל כך בלבד יש לזכות את התובע בפיצויים בגין עוגמת נפש בסך 7,000 שקל. עם זאת, השופט דחה את הטענה בגין אפליה על פי חוק שוויון הזדמנויות משום שלא היו לכך ראיות מספקות.

לסיכום, פסק בית המשפט לטובת התובע פיצויים בגין עוגמת נפש וזכויות סוציאליות בסך 28 אלף שקל בתוספת 5,000 שקל של הוצאות משפט.

שינוי גודל גופנים