דיני עבודה בעידן הקורונה

מנהלת חשבונות פוטרה כמה ימים לאחר שהודיעה על הריונה. מה גובה הפיצוי שהיא קיבלה?

לבית המשפט, מעסיקיה של מנהלת החשבונות המפוטרת, לא הצליחו להציג ראיה לכך שהם אכן מצאו לה מחליפה עוד בטרם בישרה על הריונה. כמו כן, המעסיקים לא הצליחו להוכיח את חוסר שביעות רצונם מתפקודה המקצועי של העובדת

מנהלת חשבונות מסוכנות נסיעות במרכז הארץ, שעבדה במקום 4 חודשים וחצי, גילתה יום אחד לשמחתה הרבה שהיא בהיריון. אחרי ששיתפה את בעלה המאושר היא פנתה מיד למעסיקה ובישרה גם לו. בתמורה ציפתה לקבל איחולים לבביים, לה ולמשפחתה המתרחבת, זאת בנוסף להקפדה על חוקי המגן האוסרים מהמעסיקים לפטר עובדת בשל כניסתה להריון.

אלא שהעובדת טעתה. היא אומנת קיבלה איחולים, אך הם התלוו למכתב פיטורים, ללא שימוע ולא כדין. בתגובה, באמצעות עו"ד סיגלית הנדשלר-פרקש ממערך האכיפה של שדולת הנשים, פנתה העובדת לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב יפו בדרישה לחייב את מעסיקיה לשלם לה פיצוי כספי.

העובדת טענה שלפיטוריה לא היה שום קשר לתפקודה המקצועי, כפי שניסו לתאר זאת בחברת הנסיעות. היא סבורה שפוטרה אך ורק עקב ההודעה על הריונה וזאת ללא כל שימוע.

המעסיקים הכחישו את כל האישום. בכתב הגנה הם ציינו שלעובדת כן נערך שימוע, יום אחרי שהם קיבלו את הבשורה בגין הריונה. אך ההיריון לא הווה סיבה לפיטוריה אלא תפקודה הלקוי של העובדת, בו דנו הצדדים במהלך השימוע. הנהלת הסוכנות כבר מזמן הביעה חוסר שביעות רצון מתפקודה המקצועי ועל כן הוחלט על הפיטורים. להגנתם הם אף טענו כי שכרו עובדת מחליפה עוד קודם להודעת העובדת על מצבה החדש.                    

לבית המשפט, מעסיקיה של מנהלת החשבונות המפוטרת, לא הצליחו להציג ראיה לכך שהם אכן מצאו לה מחליפה עוד בטרם בישרה על הריונה. כמו כן, המעסיקים לא הצליחו להוכיח את חוסר שביעות רצונם מתפקודה המקצועי של העובדת.

השופטת קיבלה את טענות התובעת וציינה בפסק הדין: "שוכנענו כי עובדת היותה של התובעת בהריון נלקחה בחשבון על ידי הנתבעת במסגרת החלטת הפיטורים, וזאת במידה לא מבוטלת. עוד שוכנענו, כי אכן היו לנתבעת ספקות מסוימים בדבר התאמתה של התובעת לתפקיד, אך לולא ההודעה על הריונה – הייתה ניתנת לה הזדמנות נוספת ללמוד את התפקיד ולהוכיח את עצמה טרם קבלת החלטה על פיטוריה".

"אף לא הובאו ראיות לגבי טעות חריגה, או בעלת היקף משמעותי, שביצעה התובעת במהלך תקופת עבודתה הקצרה", צוין בהחלטתה של השופטת. "לפיכך גם אם נפלו מעת לעת טעויות בעבודתה של התובעת, לא התרשמנו כי היו הן בהיקף או בחומרה שהצדיקו הגעה למסקנה כה מהירה וחד משמעית בדבר אי התאמתה".

השופטת פסקה לטובת התובעת פיצוי כספי בסך 48.5 אלף שקל, בגין הפסד דמי לידה ופיצוי בגין נזק לא ממוני, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. גם התשלום על הוצאות משפט בסך 8,250 שקל הוטל על התובעים.

שינוי גודל גופנים