דיני עבודה בעידן הקורונה

עובד מאפייה בקריית אתא פוטר בחשד לגניבה. המעסיק יפצה אותו ב- 119 אלף שקל

בכל פעם שההנהלה מעוניינת לפטר עובד זה או אחר, מבלי לשלם לו את זכויותיו, הם מאשימים אותו בגניבה. כך למעשה התנהלו העניינים במאפייה לאורך שנים, לדבריו של התובע

גניבה במקום העבודה היא מעשה פסול ואף פלילי. אך מה שפסול עוד יותר זה לבצע לעובד משפט שדה. זה בדיוק מה שקרה לעובד מאפיית דוידוביץ' בקריית אתא. מעסיקו חשד בו ופיטר אותו ללא פיצויי פיטורים. העובד פנה לבית משפט שפסק לטובתו פיצוי בסך 119 אלף שקל.

בשנת 1989 כשהיה בין 19 בלבד, העובד התקבל למאפיית דוידוביץ' לתפקיד מחלק סחורות ומקליד נתונים במחשב. בשנת 2008 ההנהלה החלה לחשוד בו והחליטה על פיטוריו לאלתר. העובד דחה את כל החשדות אך ההנהלה עמדה על שלה ואף לא שילמה לו את פיצויי הפיטורים והודעה מוקדמת, כפי שדורש זאת החוק.

העובד פנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה והגיש תביעת פיצויים נגד מאפיית דוידוביץ' בקריית אתא. הוא טען כי מדובר בשיטה ובהתנהלות ידועה של המאפייה. בכל פעם שההנהלה מעוניינת לפטר עובד זה או אחר, מבלי לשלם לו את זכויותיו, הם מאשימים אותו בגניבה. כך למעשה התנהלו העניינים במאפייה לאורך שנים, לדבריו של התובע. עוד הוא ציין שמתוקף תפקידו אשר דרש ממנו ריכוז רב בהקלדת נתונים, סביר להניח שקרו מידי פעם טעויות אך לא מדובר בגניבה ואסור היה למעסיקיו לפטר אותו ללא פיצויי פיטורים.

מנגד טענו מעסיקו של התובע כי הם קיבלו מידע על כך שהעובד מבצע גניבת סחורות בהיקף רב. הוא ניצל את כישוריו בהפעלת המחשב והתוכנה לניהול סחורות ועל כך ידע כיצד למכור אותן באופן לא חוקי מתחת לאפה של ההנהלה. לכן, כפי שטענו הנתבעים, כיוון שמעשיו של העובד היו פליליים היא לא הייתה חייבת לשלו לו פיצויים.

במהלך המשפט התברר כי הנהלת המאפייה נמנעה מלהציג ראויות מספקות לבית הדין כדי לתמוך בגרסתה. לכן, השופטת אביטל רימון-קפלן, קבעה כי החשדות של ההנהלה מוכרחים להישאר בגדר חשדות לא מבוססות ראייתית, כיוון שהנתבעים לא הציגו ממצאים מוחשיים המוכחים את אשמתו של העובד. הנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח את הגניבה שעליה ביססו את שלילת הפיצויים ודמי הודעה מוקדמת.

השופטת פסקה כי על הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בסך 119 אלף שקל ועוד 9 אלף שקל טרחת עו"ד.

שינוי גודל גופנים