דיני עבודה בעידן הקורונה

עובד עיריית גבעתיים בן 62 פוטר ללא שימוע ויפוצה ב- 18 משכורות

בהחלטה לא שגרתית זו, לשלם לעובד פיצוי בגובה של 18 משכורות ולא 12 כפי שנוהג במקרים אלה בית המשפט בדרך כלל, נשלח מסר למעסיקים לפיו הפיטורים אינם יכולים להתבצע כלאחר יד ומתוך גישה של "יהיה בסדר"

עובד עיריית גבעתיים, עזרא סעדיה בן 62, אולץ לצאת לגמלאות לאחר 21 שנות עבודה. 5 שנים לפני הפרישה לפנסיה כפי שקובע זאת החוק. במקרים דומים נוהג בית המשפט לפצות את העובד בגין אפליה במקום העבודה, ב- 12 משכורות וזאת על מנת להגן על העובדים המבוגרים. אלא שהנסיבות המיוחדות של סעדיה הביאו להחלטה לשלם לטובתו 18 משכורות.

עיריית גבעתיים פיטרה את סעדיה בתחילת 2010 ללא שימוע. הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בחודש אוקטובר של אותה השנה והגיש נגד העירייה תביעה בגין אפליה והתנכלות וכן בגין פיטורים ללא שימוע.

בעירייה טענו שהפיטורים בוצעו כדין מאחר ותפקידו של העובד במערכת הפך למיותר. אלא שהשופט לא קיבל את טענות הנתבעים וראה בפיטורים מעשה פסול, עקב גילו המבוגר של התובע, מצבו הרפואי והעובדה שלא מצא מקום עבודה הולם לאחר פיטוריו, כל שכן קיימת סבירות נמוכה שהוא ימצא אחד כזה בעתיד. לכן, פיטוריו נעשו בחוסר תום לב ולא כדין.

בבית הדין נקבע כי עזרא סעדיה פוטר בבהילות ומבלי שנערך לו שימוע. ההחלטה של העירייה להוציא אותו לגמלאות נמסרה לו שבוע בלבד לפני הפיטורים. עם זאת, כן, מצא בית הדין כי תפקידו של העובד אכן הפך למיותר ולעירייה היו כל הסיבות לפטרו במיוחד לאור העובד שסעדיה ניהל עסק פרטי במקביל לעבודתו בעירייה.

בית הדין דחה את הטענות של התובע לפיצויים בגין הפסד השתכרות עד למועד גיל הפרישה, הפסד תוספת פנסיה, אבדן "מענק יובל" ואפליה. יחד עם זאת, בפיטורים ללא שימוע הוא ראה זלזול של העיריה בהוראות הדין. לכן הוא פסק לטובתו של העובד פיצוי בגובה של 18 משכורות.

למעשה, בהחלטה לא שגרתית זו, לשלם לעובד פיצוי בגובה של 18 משכורות ולא 12 כפי שנוהג במקרים אלה בית המשפט בדרך כלל, נשלח מסר למעסיקים לפיו הפיטורים אינם יכולים להתבצע כלאחר יד ומתוך גישה של "יהיה בסדר". הליכי השימוע שנקבעו בחוק מגן הם אינם הפקר ועל כל מעסיק, בטרם הוא מבקש לפטר את העובד, לבצע לו הליך מסודר של שימוע.

שינוי גודל גופנים