דיני עבודה בעידן הקורונה

קופאית ראשית נפגעה מדלת מתכת. ביטוח לאומי הכיר בתאונת עבודה אך המעסיק סירב לשלם פיצוי

הנתבעים הכחישו את נסיבות התאונה ולכתב ההגנה צירפו חוות דעת מטעמם בנוגע למצבה הפסיכיאטרי של העובדת

תאונת עבודה היא דבר שבשגרה במקומות עבודה רבים. על המעסיק אומנם חלה חובת זהירות כלפי עובדיו אך תאונות קורות ובשביל זה יש ביטוח לאומי וביטוח תאונות דרך חברות ביטוח, כדי שהעובד ידע שבמקרה של פגיעה הוא יפוצה בהתאם. הבעיה היא שחברות ביטוח, אלה שאמורות בפועל להנפיק את הפיצוי, לא אוהבות למלא את התחייבויותיהן כלפי המבוטחים ומכוח תירוצים אינסופיים מונעות מהם לקבל את המגיע לפי חוק. וכאן לתמונה נכנס בית המשפט.

בחודש דצמבר 2006, באחד מסניפיה של רשת הסופרמרקטים "ברכת הארץ" באזור השרון, בוצעו עבודות להתקנת ארון תקשורת גדול, ממש מעל ראשה של הקופאית הראשית. שום דבר לא בישר רעות עד שדלת המתכת הכבדה של הארון נפלה לפתע על ראשה של הקופאית.

עקב התאונה, כפי שטענה הקופאית, נגרם לה נזק פיזי ונפשי. ביטוח לאומי הכיר בה כנפגעת בתאונת עבודה ואילו מומחה פסיכיאטריה העניק לה 30% נכות פסיכיאטרית.

למרות זאת, מעסיקה של הקופאית סירב להעניק לה פיצויים המגיעים לה לפי חוק, הן בשל עוגמת הנפש והן בשל אובדן כושר השתכרות זמני והוצאות רפואיות שונות. כתגובה היא פנתה לבית משפט השלום בנתניה שם הגישה תביעה נגד הנהלת רשת הסופרמרקטים "ברכת הארץ", נגד המבטחת שלה חברת הביטוח "מנורה" ונגד חברת התקרות "אורלי ומירב", זו שהתקינה את ארון התקשורת והתרשלה בעמידה בכללי הבטיחות.

הנתבעים הכחישו את נסיבות התאונה ולכתב ההגנה צירפו חוות דעת מטעמם בנוגע למצבה הפסיכיאטרי של העובדת. לטענתם, נכותה הפסיכיאטרית של הקופאית נגרמה לה עוד לפני אותה תאונת העבודה בסופר.

על רקע המחלוקת בין הצדדים, מינתה שופטת בית המשפט, חנה שניצר, רופא פסיכיאטר חיצוני מטעם בית המשפט. הרופא קבע שתאונת העבודה הותירה את הנתבעת עם נכות פסיכיאטרית בשיעור של 10%. גם שיעור הנכות התפקודית ואיבוד זמני של כושר העבודה, נקבע ל- 10%.

על סמך הממצאים טענה השופטת כי על המעסיק חלה חובת זהירות כלפי עובדיו. מאחר והוא לא נקט אמצעי זהירות סבירים ולא הזהיר את הקופאית מפני סכנת השהות באזור בו בוצעו התקנות ארון החשמל, הרי שהמעסיק התרשל והוא אחראי לנזק שנגרם לעבודת.

השופטת פסקה לטובת התובעת פיצוי בסך 125 אלף שקל מעבר לפיצוי הכספי שקיבלה מביטוח הלאומי, בגין אובדן כושר העבודה, הוצאות רפואיות, נסיעות, עוגמת נפש, סבל נפשי ופיזי. בנוסף לכך, היא תבעה שעל הנתבעים לשלם את הוצאות המשפט של התובעת בסך 21,240 שקל.

שינוי גודל גופנים