דיני עבודה בעידן הקורונה

שומר שעבד בחברת בנייה בתנאים ירודים יקבל פיצוי בסך 100 אלף שקל

במהלך המשפט התברר כי העובד לעולם לא קיבל תלוש משכורת מסודר, כל שכן הוא לא הועסק בעבודות שמירה אלא בעבודות השגחה, כפי שהגדירו זאת המעסיקים במטרה להוזיל באופן משמעותי את תנאי העסקתו

שכר של 3,500 שקל בחודש עבור 12 שעות עבודה 7 ימים בשבוע ללא תנאים סוציאליים – זו בהחלט שערורייה. כך סבר גם השופט משה טוינה מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע שחייב את חברת הבנייה בה הועסק העובד לשלם לו פיצוי בסך 100 אלף שקל.

מוחמד סעד עדאללה, עובד זר מסודן, הועסק בחברת הבנייה אביסרור משה ובניו בעבודות שמירה בפרויקט מגורים בבאר שבע. הוא עבד בחברה במשך שנה שלמה תמורת שכר חודשי של 3,500 שקל. מעסיקו לא הפריש לטובתו כספים לקרן פנסיה, כפי שדורש זאת החוק, הוא לא שילם לו דמי הבראה ודמי חופשה. בתום שנת עבודתו, כשעבודות הבנייה בפרויקט הסתיימו, הוא נאלץ לעזוב גם ללא פיצויי פיטורים וללא דמי הודעה מוקדמת.

העובד פנה לבית הדין האזורי לעבודה והגיש תביעת פיצויים בסך 130 אלף שקל עבור כל הזכויות הסוציאליות להן היה זכאי ואותן הוא לא קיבל. התביעה הוגשה נגד חברת הבנייה אביסרור משה ובניו ונגד חברת השמירה ביטחון אזרחי ש.ק.

במהלך המשפט התברר כי העובד לעולם לא קיבל תלוש משכורת מסודר, כל שכן הוא לא הועסק בעבודות שמירה אלא בעבודות השגחה, כפי שהגדירו זאת המעסיקים במטרה להוזיל באופן משמעותי את תנאי העסקתו. עוד התברר כי העסקתו הישירה של העובד התבצעה דרך חברת השמירה בשם 'עובדי השגחה' ולא דרך חברת השמירה ביטחון אזרחי ש.ק. ולא דרך אביסרור ובניו. לכן, הנתבעים דרשו את דחיית התביעה משום שלא הם שימשו למעסיק הישיר של העובד.

השופט לא קיבל את דרישת הנתבעים ואף התקומם על אופן התנהלותם ורצונם להוזיל עלויות על חשבון העובדים החלשים. הוא קבע כי מטרתם של הנתבעים הייתה לנצל את העובדים החלשים אשר אינם מודעים לזכויותיהם. "ברור לכול… כי התמורה שהיה על הנתבעת 1 לשלם בעד שירותי שמירה כאמור, אילו הועסקו אותם שומרים כחוק, היא פי 4 ויותר מהתמורה ששילמה הנתבעת 1 תמורת שירותי השמירה שניתנו בפועל", ציין השופט.

השופט קבע כי יש לראות בחברת הבנייה אביסרור משה ובניו את המעסיק הישיר והיחיד של העובד. הוא קיבל את טענתו של התובע לפיהם השתכר 3,500 שקל במזומן בזמן שהיה זכאי לשכר של לפחות 10,000 שקל וכן קיבל את טענתו בגין זכאות לדמי הודעה מוקדמת ופיצוי פיטורים.

בסופו של דבר חייב השופט את חברת הבנייה לשלם לעובד פיצוי בסך 99,002 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, בנוסף להוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.

"פסק הדין התקבל בחברה והוא נלמד על ידי יועציה המשפטיים", נמסר בתגובה מחברת הבנייה. "על פניו נראה כי פסק הדין שגוי שכן החברה לא העסיקה ישירות את העובד אלא התקשרה עם חברת אבטחה בהסכם גלובלי להשגחה על האתר ולא הייתה מעורבת בהסכמי השכר הפרטניים של החברה מול עובדיה. לכן, בכוונתנו לערער על פסק הדין".

שינוי גודל גופנים