תביעת לשון הרע
לאחר שהשיננית סיימה לעבוד במרפאה בין הצדדים התפתח ויכוח קולני על שכרה, במהלכו היא גדפה את רופא השיניים בנוכחות מטופליו. בתגובה הוא הרופא תביעה על סך 115 אלף שקל בגין העלבונות שהטיחה בו וכן בגין הסגת גבול עקב התפרעותה של השיננית במרפאה שהסתיימו רק לאחר התערבות המשטרה
מה קורה כאשר העובד אינו מקבל את זכויותיו הסוציאליות המגיעות לו ודורש אותן ממעסיקו, תוך שהוא מגדף אותו בנוכחות לקוחותיו? המעסיק מגיש תביעה על לשון הרע ואומנם השופט מקבל את תביעתו, אך הוא מקבל גם את תביעתו של העובד ובסופו של דבר הפיצויים בשתי התביעות מקזזים זה את זה.
מדובר בתביעת לשון הרע שהגיש רופא שיניים לבית הדין לעבודה בתל אביב נגד שיננית שעבדה במרפאתו. לטענתו, לאחר שסיימה לעבוד במרפאה בין הצדדים התפתח ויכוח קולני על שכרה, במהלכו היא גדפה אותו בנוכחות מטופליו. בתגובה הגיש הרופא תביעה על סך 115 אלף שקל בגין העלבונות שהטיחה בו וכן בגין הסגת גבול עקב התפרעותה של השיננית במרפאה שהסתיימו רק לאחר התערבות המשטרה.
השיננית עבדה במרפאתו של התובע במשך 5 חודשים לפי שעות קבועות שנקבעו בהסכמה הדדית שנעשתה בעל פה. בין הצדדים לא נחתם שום הסכם עבודה. הם סיכמו שהיא תשתמש בציוד ובחומרים השייכים למרפאה, כמו גם בשירותי המזכירות. המטופלים שהגיעו לטיפולים אצל השיננית שילמו לרופא השיניים והוא בתורו שילם לה לכל תקופת עבודתה (23 ימי עבודה לא מלאים) סך של 2,500 שקל, וזאת כנגד קבלה שהשיננית הנפיקה לו.
השיננית הגישה תביעה נגדית בגין הזכויות הסוציאליות המגיעות לה כגון הפרשות לפנסיה חובה, הוצאות נסיעות וכן אי מתן הודעה על תנאי העסקה ואי מתן תלושי שכר.
השופט ד"ר יצחק לובוצקי קיבל בחלקן את שתי התביעות. בכל נוגע לתביעתה של השיננית, הוא פסק שאכן התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד המזכים את העובדת בזכויות סוציאליות בדומה לכל עובד שכיר אחר. היא אינה הפעילה עסק עצמאי משלה אלא פעלה בחצרי המעסיק והייתה נתונה להסכמתו של הרופא אפילו ביחס לשעות העבודה.
השופט ציין שאומנם לא הוכח מהו "שכר ראוי" לשיננית אך קבע שיש להשוות אותו לפחות לשכרן של המזכירות שהועסקו במרפאה באותה התקופה במשרה חלקית ויש לקחת בחשבון שבעלת מקצוע כמו שיננית אמורה להשתכר שכר גבוה יותר. כך חויב הרופא לשלם לשיננית סכום נוסף של 5,000 שקל כשכר עבודה, וכן זכויות סוציאליות בסכום נוסף של 3,000 שקל.
בנוגע לתביעת לשון הרע של הרופא, השופט קיבל אותה חלקית גם כן. מפסק דינו של השופט עולה: "ממה שהוגש ונשמע בבית הדין עולה בברור כי השיננית עשתה מעשה ביום האירוע שלא ייעשה. אמנם 'הסגת הגבול' לא הוכחה כראוי; שכן, עולה מהעדויות שלמעשה שני הצדדים המתינו לבוא ניידת המשטרה, ולא מדובר היה ב'פלישה קנטרנית' למרפאה. עם זאת, אין ספק שהשמעת דברים בקול גדול על מנת לבזות את הרופא, והכל בנוכחות צוות המרפאה ומטופלים, יכול שיהווה מעשה המגיע כדי לשון הרע; והשיננית לא הוכיחה שום הגנה ברת תוקף שתצדיק שלילת חיובה בפיצוי כספי הולם שישולם לרופא".
בסופו של דבר, לאחר שהשופט פסק לרופא פיצוי בסך 8,000 שקל בגין לשון הרע, הפיצויים של שתי התביעות התקזזו.
