תשלום דמי חגים
עובד שמקבל שכר חודשי (גלובאלי) אינו זכאי לתשלום נוסף עבור עבודה בימי החג, העובד יקבל שכר מלא בחודש עבודה בו חל החג.
העובד שמעוסק בתעריף שעתי או יומי יהיה זכאי לתשלום עבור ימי החג בהתאם לשכר היומי הרגיל שלו.
צו הרחבה של משרד העבודה במגזר הפרטי מ 01/07/2000 קבע כי העובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (זאת אומרת יום לפני ויום אחרי החג) אלא בהסכמת ההנהלה, יהיה זכאי לתשלום מלא עבור תשעה ימי החג בשנה (יומיים של ראש השנה, יום כיפור, יומיים של סוכות, יומיים של פסח, חג השבועות ויום העצמאות),בתנאי שהחג לא נחלל בשבת.
מספר שעות עבודה בערב החג:
א. במקום שבו עובדים 8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע: בסעיף 2 (ב) העבודה והמנוחה מ 1951 קובע שבערב חג לא יעלה אורכו של יום העבודה על שבע שעות.
ב. במקום שבו עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע: יום העבודה הוא לא יעלה על 8 שעות ביום.
תגמול על עבודה בימי החג:
המעביד חייב לשלם לעובד עבור 8 שעות הראשונות לא פחות מ 150% מהשכר הרגיל ליום או עבור 7 שעות בלילה ולאחר מכן, שעתיים נוספות לפי 175% והחל משעה שלישית ואילך 200%.
חשוב לדעת, שאם העובד הועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, או בהתאם ללוח זמנים שנקבעו על ידי המעסיק הוא זכאי הן לתשלום דמי חגים בשיעור של 100% ותגמול המוגדל בשיעור 150% משכרו הרגיל בגין השעות אותן עבד בחג.
במילים אחרות, עבור עבודה בחגים, העובד זכאי לתשלום של 250% מהשיעור הרגיל.
יעקב שניטמן, עו"ד
