פיצויים לעובדת שהשתכרה פחות ממה ששולם לגברים באותו תפקיד
לטענותיה, היא לא פעם ביקשה העלאה בשכר אולם בכל פעם הובהר לה כי תחילה עליה להתמקצע בתפקידה. חלפו שנים, היא התמקצעה אך שכרה לא עלה. "לנשים לא מגיעה העלאת שכר", כך נאמר לה
עובדת ייצור במפעל "כל גליל" אולי לא מכירה את המספרים היבשים שפרסם החודש ארגון ה- OECD, לפיהם ישראל נמצאת במקום ה- 4 בעולם בפערי השכר בין גברים לנשים. היא רק יודעת בוודאות שגברים המבצעים את אותו התפקיד שהיא מבצעת במפעל, מרוויחים יותר. עם טענה זו היא הגיעה לבית הדין האזורי לעבודה לאחר שפוטרה כי לא הייתה מרוצה משכרה.
מדובר בעובדת ייצור שעבדה במפעל לייצור מוצרי נייר במשך 8 שנים. היא התחילה כעוזרת ובהמשך קודמה לתפקיד מפעילת מכונת גלגול, עבורו קיבלה שכר מינימום שעתי. ביולי 2015 זומנה העובדת לשיחת שימוע לפני פיטורים, במהלכה נאמר לה שהנהלת המפעל אינה מרוצה מתפקודה המקצועי. בתגובה היא אמרה שהיא אינה מרוצה משכרה המשולם לה. הרי איך יכול להיות שהיא מקבלת שכר של אורזת בזמן שהיא עובדת כמפעילה אחראית? למחרת היום העובדת קיבלה מכתב פיטורים.
בתביעה שהיא הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, טענה העובדת כי הופלתה בשל היותה אישה כאשר קיבלה שכר נמוך מזה שקיבלו עמיתיה הגברים. היא סיפרה כי לא פעם ביקשה העלאה בשכר ובכל פעם הובהר לה כי תחילה עליה להתמקצע בתפקידה. חלפו שנים, היא התמקצעה אך שכרה לא עלה. "לנשים לא מגיעה העלאת שכר", כך נאמר לה.
לטענה של הפרת חוק שכר שווה לעבוד ולעובדת מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, טענה הנתבעת כי העובדת ביצעה עבודה שונה מזו שביצעו הגברים במחלקתה. הם היו צריכים להרים גלילים שמשקלם 2-80 ק"ג, מה נשים לא היו עושות. יתרה מכך, טענו בחברה, כי הם מתלים את העלאת השכר בביצועי העובד. מאחר והחברה לא הייתה מרוצה מתפקודה של העובדת היא לא הייתה זכאית להעלאה.
השופט אילן סופר קבע שאכן התובעת לא ביצעה תפקיד זהה לזה של גברים במחלקתה, שכן היא לא נדרשה לעבוד משמרות לילה ולא נדרשה להרים משקדים כבדים. עם זאת, ציין השופט, משימת הרמת הגלילים הכבדים, הייתה קשה גם לגברים אשר נאלצו להיעזר זה בזה. על כך, הסיק השופט, כל העובדים על מכנת הגלגול ביצעו עבודה דומה במהותה לכן אין שום שוני בתפקיד המצדיק יחס מפלה בין גברים לנשים. "הקושי בהרמת משקל אינו נחלת נשים דווקא והוא יכול להיות גם נחלת הגברים", לדבריו של השופט.
עוד נקבע בפסק הדין כי גם כאשר ההנהלה לא מרוצה מתפקודו המקצועי של העובד ועובדה זו מהווה שיקול בקביעת שכרו של העובד, אין מקום להפליה.
בסופו של דבר פסק בית הדין פיצוי לטובת העובדת בסך 50 אלף שקל.
