עלייה מהירה בשיעור הנשים בכוח העבודה
הגורם הראשון נובע משינויים במבנה שוק העבודה בישראל וכן במבנה מערכת המס; הגורם השני שאפשר ליותר ויותר נשים להיכנס לשוק העבודה בישראל, נובע מעלייה מתמדת בשיעור הנשים המשכילות באוכלוסייה; הגורם השלישי נובע משינויים מהותיים המתרחשים במערכת המוסדית
לרוב, כשישראל משווה נתוני משק אלו ואחרים לנתוני ארגון ה- OECD, אנו מוצאים את עצמנו אי שם בתחתית הרשימה. הפערים בין העשירים לעניים בישראל הם הגבוהים ביותר בעולם המתוקן, מערכת הבריאות – הגרועה ביותר, הציונים בבתיה"ס – הנמוכים ביותר… אבל בואו לא נהיה פסימיים. לישראל בכל זאת יש במה להתגאות ויש בזכות מה להגיע לראש טבלאות הדירוג, בהקשרים חיוביים בהחלט.
הנתונים האחרונים שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושפים כי שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה במשק הישראלי גדל בשנים האחרונות בקצר מהיר מאוד, יותר מאשר במדינות ה- OECD. גם שיעור ההשתתפות הכללי של האזרחים בשוק העבודה, הוא גבוה מהממוצע בארגון המדינות המפותחות.
אך לא הכל ורוד כמובן. שיעור השתתפות נשים בשוק העבודה בישראל והשינוי החיובי שחל בשנים האחרונות, אינם אחידים בין שלל קבוצות הגיל. כך למשל, בשנת 2014 אצל נשים בנות 34-25 שיעור ההשתתפות עמד על 79.7% – עלייה של 24% בהשוואה ל- 1985. באותה התקופה, אצל נשים בגילאים 35-44 שיעור ההשתתפות רשם עלייה של 21.4% ל- 78.9%. אצל נשים בגילאים 45-55 שיעור ההשתתפות גדל ב- 29.8% לרמה של 76%. אצל נשים בנות 55-64 שיעור ההשתתפות גדל ב- 30 השנים האחרונות ב- 35% ל- 60.3%.
במשרד האוצר מציינים כי להערכתם, הזינוק בשיעור ההשתתפות במשק העבודה בקרב נשים צעירות, מסמן מגמה חיוביות שתביא לעלייה גם בשיעור ההשתתפות של נשים מבוגרות יותר.
במשרד האוצר מצביעים על ארבעת הגורמים שהביאו לעלייה במספר הנשים העובדות. הגורם הראשון נובע משינויים במבנה שוק העבודה בישראל וכן במבנה מערכת המס. בעשורים האחרונים מערכת המס בישראל הטיבה מאוד עם משפחות עובדות בעלות ילדים, במיוחד בהשוואה למערכות מס הכנסה בעולם. כך למשל, בשנת 2004 עמד המס האפקטיבי על משפחה בעלת שני מפרנסים, אחד בשכר ממוצע והשני ב–0.33 שכר ממוצע, ושני ילדים 17.7%. ב- 2004 הוא ירד ל–11.6% כאשר הממוצע OECD ירד באותה תקופה ב–0.8% בלבד.
הגורם השני שאפשר ליותר ויותר נשים להיכנס לשוק העבודה בישראל, נובע מעלייה מתמדת בשיעור הנשים המשכילות באוכלוסייה. החל משנת 1999 נרשמה עלייה של נשים שסיימו 12-15 שנות לימוד מאשר גברים. למרות שבקרב מי שסיים 16 שנות לימוד עדיין יש את הרוב הגברי.
הגורם השלישי נובע משינויים מהותיים המתרחשים במערכת המוסדית. המנהלים של היום מודעים לחשיבותה של המשפחה, כמו גם הממשלה שתומכת ומתמרצת נשים לצאת לשוק העבודה ובמקביל לנהל את המשפחה. מבין החידושים שנכנסו לחיינו בשנים האחרונות: חינוך חינם לבני 3-4 והרחבת מערך מעונות היום המפוקחים והמסובסדים.
הגורם הרביעי הוא העלאת גיל הפרישה לנשים. אם ב- 2004 הוא עמד על 60, הרי היום הוא עומד על 62. באוצר מאמינים כי השוואת גיל הפרישה של נשים לזה של גברים, תסייע ליותר ויותר נשים להיכנס לשוק העבודה תוך צבירת פנסיה הולמת.
