הערכות הלא רשמיות מצביעות על כך שמסך המועסקים היום במשק הישראלי, 10% הם עובדי קבלן. לשם השוואה, במדינות ה- OECD מדובר בפחות מ- 1%
מצבם של עובדי הקבלן בישראל רחוק מלהיות טוב. על כך דובר לא פעם, נכתב לא מעט ושודר בפריים טיים בכל הערוצים. חלק מהעוולות מצליחים הפעילים החברתיים וההסתדרות לתקן אך מלאכתם עוד מרובה, כמו מלאכתם של בתי הדין לעבודה המתמודדים עם שטף בלתי פוסק של תביעות על רקע העסקה באמצעות קבלני משנה.
עובדי קבלן בישראל – סקירה קצרה
בשנים האחרונות התחילו להתגלות הממדים האמיתיים של תופעת העסקת עובדים באמצעות קבלני משנה. היקף העסקתם התרחב בשנים האחרונות באופן ניכר והגיע לממדים רחבים ביותר בהשוואה לרווח במדינות המערב. הערכות הלא רשמיות מצביעות על כך שמסך המועסקים היום במשק הישראלי, 10% הם עובדי קבלן. לשם השוואה, במדינות ה- OECD מדובר בפחות מ- 1%. בעבר העבודה באמצעות קבלני משנה הייתה מקובלת בעיקר לגבי עובדים זמניים, אלא שהיום התופעה מתרחבת ופולשת ליותר ויותר תחומים, חובקת יותר ויותר שכירים. אך עדיין מדובר בשכבות החלשות של המדינה ומסיבה זו המעסיקים מרשים לעצמם פשוט להתעלם מהעובדים השקופים ובאופן סיסטמתי לגזול את זכויותיהם.
עובדי קבלן – עובד חברה לכל דבר?
נהג שליחויות א' עבד בחברת סלקום במתכונת של עובד קבלן במשך עשר שנים. החל משנת 2000. שכרו עמד על כ- 20,000 שקל בחודש. במסגרת הליכי התייעלות וצמצומים הציעו לו בחברת סלקום להיקלט כעובד של החברה בשכר בסיס של 5,300 שקל. העובד סירב ופוטר.
בשנת 2012 הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב נגד חברת סלקום. בתביעה הוא דרש מהחברה להכיר בו כעובד חברה לכל דבר ולשלם לו פיצויי פיטורים וזכויות נוספות בסכום של כחצי מיליון שקל. לטענתו, על אף היותו עובד קבלן, הוא היה בעל כרטיס עובד של חברת סלקום, הוא עבד שבוע מלא מבוקר עד ערב, היה כפוף למנהל הישיר של סלקום, נאסר עליו לעסוק בעבודות אחרות והוא אף השתתף בכל אירועי החברה לרבות טיולים וימי גיבוש וקיבל מחברת סלקום מתנות לחג.
בתגובה חברת סלקום הכחישה מכל וכל את גרסתו של התובע. לדבריה היא התקשרה עם העובד במסגרת חוזה של עובד עצמאי המספק שירותים והוא היה רשאי לעבוד בעבודות נוספות. היא לעולם לא סיפקה לו רכב והוא השתמש ברכב המסחרי שלו. על כך, אין לה ספק שלא מדובר בעובד חברה אלא בעובד קבלן. חברת סלקום אף הגישה נגד העובד תביעה נגדית, כשבמידה והוא יוכר כעובד חברה יהיה עליו להחזיר לחברה סכום של 750 אף שקל ששולמו לו בהיותו עובד קבלן.
השופט דור ספיבק השתכנע כי מדובר בעובד חברה לכל דבר, גם משום שהעובד הועסק בעבודת מנהלה בהתאם לדרישות מנהליו הישירים בחברת סלקום. לא ניתן להגדירו כעובד עצמאי משום שהוא העניק את שירותיו אך ורק לסלקום והוא אינו נשא בסיכוני רווח-הפסד כבעל עסק רגיל. כמו כן, קבע השופט, כי עצם השימוש ברכבו הפרטי אינו מעיד בהכרח על עבודה כעצמאי.
השופט קבע כי בין אם העובד פוטר או התפטר עקב הרעה בתנאי העסקתו, הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים וכן לתשלומים סוציאליים נוספים כגון דמי חגים והפרשות לפנסיה. עם זאת, לדבריו של השופט, העובד אינו זכאי לקבל דמי חופשה והבראה שכן שולמו לו.
השופט פסק לשלם לטובתו של העובד פיצויי פיטורים בסך 197 אלף שקל בתוספת 20 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
