פיטורים לא חוקיים
השופטת ראתה בחומרה את העבירה על חוק שירות מילואים והתקנה האוסרת לפטר עובדים אשר מתייצבים להגן על ביטחון המדינה
חוק חיילים משוחררים אוסר לפטר עובד בשל שירותו במילואים, הקריאות להתייצבות לאימונים, צו 8 או כל פעילות צבאית אחרת, ללא קשר למספר ימי השירות בשנה. החוק אוסר לפטר עובד במהלך השירות ועד 21 יום לאחריו, אלא אם המעסיק מקבל לכך היתר של ועדת התעסוקה במשרד הביטחון, לה הוא נדרש להציג ראיות חותכות כי הפיטורים אינם קשורים לשירות המילואים של העובד. אחרת הפיטורים יבוטלו.
המעסיקים אשר מעוניינים לפטר עובד הנכנס תחת חסותו של חוק חיילים משוחררים, ללא קשר לשירות המילואים, צריכים לשקול היטב את צעדיהם. במקרה של חברת "אל שרד", ההנהלה לא מספיק נתנה לכך את דעתה או שהיא פשוט עברה על החוק.
ג', חייל משוחרר ומלא מוטיבציה להשתלב בתעשיית האופנה הישראלית, התקבל בחודש ספטמבר 2011 לעבוד בחברת אל שרד באחד מסניפיה בקניון רמת אביב. בחודש אפריל 2012 הוא נקרא לשימוע בשל איחוריו החוזרים והנשנים. הוא הוזהר וקיבל התרעה לפני פיטורים בשל התנהגותו הלא מקצועית. בחלוף מספר שבועת העובד קיבל צו מילואים ויידע על כך את ההנהלה. יומיים לאחר מכן הוא שוב זומן לשיחה ויום לאחר מכן הוא פוטר.
בסיום שירותו במילואים הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בטענה כי פוטר בשל יציאתו למילואים. בתגובה הנהלת החברה הגישה ערער בטענה כי לפיטוריו של העובד לא היה קשר ליציאתו למילואים וכי הוא פוטר בשל בעיות משמעת חריפות ואינספור שיחות שההנהלה ניהלה איתו על רקע המחלוקת.
העובד המפוטר עמד על שלו וטען כי פיטוריו אכן היו על רקע שירותו הצבאי. במהלך תקפות העסקתו בחברה ההנהלה בכל הזדמנות אפשרית שיבחה את עבודתו.
השופטת, רוית צדיק, לא השתכנע מכך שההנהלה פיטרה את העובד בשל התנהגות לא הולמת. היא ראתה בחומרה את העבירה על חוק שירות מילואים והתקנה האוסרת לפטר עובדים אשר מתייצבים להגן על ביטחון המדינה. לדבריה, הנתבעים לא הצליחו להפריך את הקשר הסיבתי בין הפיטורים לבין שירות מילואים ודחתה את הערער. היא פסקה כי על חברת אל שרד לשלם פיצוי לעובד המפוטר בגובה של 64.5 אלף שקל בנוסף לשכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.
