עובד שאינו יהודי רשאי להיעדר מהעבודה בראש השנה האזרחית בתשלום כיום חג במקום יום חופשה אם בחר לחגוג את חגי הנוצרים, וכל שאר העובדים זכאים לצאת ליום חופשה בראש השנה האזרחית על חשבון ימי חופשתם השנתית.
ימי החג בישראל לגבי יהודים הם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות וחג השבועות. מועדים אלה מפורטים בצו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה ל – 43 שעות, שהוחל על כל העובדים במשק והקובע גם את זכאותו של כל עובד (שעתי) שעבד לפחות 3 חודשים, לתשלום עבור ימי חגים אלה.
מהן זכויותיו של עובד לא יהודי?
לגבי יהודי – על מועדי ישראל ויום מנוחה שבועית הוא יום שבת
לגבי מי שאינו יהודי – על מועדי ישראל או על חגי עדתו, לפי בחירתו ואת יום השבת או את יום הראשון או את היום השישי בשבוע, הכול לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.
לפיכך, עובד שאינו יהודי היעדרות מהעבודה בראש השנה האזרחית מותרת בתשלום כיום חג אם בחר לחגוג את חגי הנוצרים. כל היתר העובדים רשאים ככל שרוצים להיעדר מהעבודה בראש השנה האזרחית, אך ורק, עפ"י הוראות חוק החופשה השנתית ו/או בהתאם להוראות הסכם קיבוצי או צווי הרחבה ו/או הסכם עבודה אישי או נוהג במקום העבודה אשר מסדיר את נושא היעדרות מהעבודה בראש השנה האזרחית.
בנוסף, סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית קובע, כי כל עובד רשאי לקחת יום אחד מהחופשה השנתית שנצברה לזכותו במועד שיבחר ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש, לפחות. עוד קובע הסעיף, כי כל עובד זכאי לבחור יום חופשה, מתוך ימי החופשה השנתית להם הוא זכאי, לפי רשימה שנקבעה בתוספת לחוק מתוך ימי בחירה ובלבד שהודיע על-כך למעבידו 30 ימים מראש, לפחות.
בין ימי הבחירה בתוספת לחוק, כאמור, מפורט גם ראש השנה האזרחית.
מהן זכויותיו של עובד יהודי?
לפיכך, זכותו של עובד יהודי בעניין היעדרות מהעבודה בראש השנה האזרחית מותרת עפ"י לחופשה בראש השנה האזרחית תהיה בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית כמפורט לעיל ובהתאם ינוכה יום החופשה ממכסת ימי חופשתו השנתית.
על כן, ראש השנה האזרחית נחשב כיום בחירה המשמעות היא כי זהו אחד מהמועדים שעובד רשאי לבחור אותם כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית.
על כן, סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית קובע כי עובדים רשאים להיעדר מעבודתם יום בשנה באחד מהמועדים המפורטים וזאת על חשבון ימי החופשה השנתית, מבלי שהמעסיק יוכל להתנגד ליציאתם לחופשה במועד זה. בנוסף, רשאי עובד לקחת במהלך שנת העבודה יום אחד מהחופשה השנתית במועד כלשהו על-פי בחירתו.
במקרה שהעובד כבר ניצל את ימי הבחירה שלו בשנה זו, הוא רשאי לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בראש השנה האזרחית (ללא צורך לבקש אישור 30 יום מראש), אולם בניגוד ליום בחירה (שהמעסיק לא יכול להתנגד), המעסיק אינו חייב להסכים לבקשת העובד ועליו לנמק את התנגדותו בטעמים סבירים ( למשל, לצורכי עבודה).
כמו כן, ישנם ענפי עבודה בהסכמים קיבוציים או צווי הרחבה נקבע שהעובד זכאי להיעדר ביום בחירה כראש השנה האזרחית על חשבון המעסיק, וזאת בנוסף לימי החופשה השנתית צבורים לזכותו.
לסיכום, בעניין היעדרות מהעבודה בראש השנה האזרחית:
- עובד נוצרי זכאי להיעדר מהעבודה בראש השנה האזרחית כימי החג לפי דתו.
- עובד שאינו נוצרי (יהודי, מוסלמי או דרוזי) זכאי להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו הקבועים בחוק ולקבל תשלום דמי חגים כחוק מבלי שדבר יפגע בימי חופשה צבורים לזכותו בתלושי השכר.
- אם עובד שאינו נוצרי ומקום עבודתו סגור בראש השנה האזרחית אז, היעדרות בראש השנה האזרחית ייחשב לו כימי חופשה. כלומר ימים אלה ינוכו ממכסת ימי החופשה שצבר בתלושי השכר.
- עובדים שאינם נוצרים יכולים לבחור יום זה מראש כיום חופשה על חשבון החופשה השנתית ומתוך ימי בחירה .לשם כך על העובד להודיע למעסיקו לפחות 30 יום מראש על כוונתו לצאת לחופשה בראש השנה האזרחית ועל המעסיק להיעתר לבקשתו.
- עובד שכבר ניצל את ימי הבחירה שלו או לא הספיק להודיע למעסיק על כוונתו לצאת לחופשה 30 ימים מראש, יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה רגילה על חשבון מכסת ימי החופשה השנתיתשצבר. במקרה כזה המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו אבל אם הוא מתנגד לה, עליו לנמק זאת בטעמים סבירים והגיוניים.
- עובדים רשאים להיעדר מעבודתם ב-2 ימים ספציפיים שיבחרו במהלך שנה מבלי שהמעסיק יוכל להתנגד ליציאתם לחופשה, בתנאי שלפחות אחד מ-2 הימים יהיה באחד מהמועדים המפורטים בתוספת לחוק חופשה שנתית.
יעקב שניטמן עורך דין דיני עבודה ובודק שכר מוסמך
