פיטורים בזמן החלמה
בחברה טענו שהעובד שהה זמן רב מדי בביתו והם היו חייבים למצוא לו מחליף. הרי לאף עובד אין חסינות מפני פיטורים, אחרת מדובר בסיטואציה אבסורדית ומרחיקת לכת
האם המעסיק רשאי לפטר עובד השוהה זמן רב בביתו עקב תאונת עבודה? האם העובד שאיבד את כושרו לבצע את תפקידו, בין אם באופן קבוע ובין אם באופן זמני, חסין מפני פיטורים? לכל השאלות הללו יש תשובה משפטית בפסק דין העסק בדיוק במקרה מסוג זה.
בשנת 2009 החל התובע לעבוד כעורך בדיקות בטון בחברת "איזוטופ" סניף קריית ביאליק, העוסקת בבדיקות התאמה לתקן ובקרת איכות בתחמי הבנייה והתשתיות. עבור עבודתו הפיזית הקשה קיבל העובד שכר חודשי של 4,500 שקל. כעבור 4 שנות עבודה נאמנה, נפצע העובד בתאונת עבודה. בעקבות כך הוא סבל ממוגבלות פיזית זמנית וקיבל דמי פגיעה מביטוח לאומי.
חודש וחצי לאחר התאונה המצערת, בעודו מחלים בביתו מהפציעה, הוא מקבל שיחת טלפון מהמזכירה בחברה בה מתבקש להגיע לשיחה אצל המנהל. העובד חשב לתומו שהמנהל רוצה לשאול לשלומו ולאחל לו החלמה מהירה. בטח לא לפטר אותו דווקא עכשיו, הרי בשום שלב לא נאמר לו שזוהי שיחת שימוע לפני פיטורים.
למחרת בבוקר העובד התייצב במשרדו של המנהל. המנהל אכן שאל לשלומו של העובד ואיחל לו החלמה מהירה, אך כל מה שעניין אותו בפועל זה מתי הוא יוכל לשוב לעבודה. העובד השיב שאין בידיו תאריך מדויק. המנהל סיכם: "אם כך, הרי שאין מה לעשות איתך ואתה מפוטר".
העובד החליט להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בטענה שפיטוריו היו בלתי מוצדקים, כל שכן ההנהלה אפילו לא בדקה אפשרות להציע לו תפקיד אחר בחברה המתאים יותר עבורו למשך זמן ההחלמה. גם הפיטורים עצמם נעשו ללא שימוע.
מנגד טענה הנתבעת שפיטוריו של העובד היו מוצדקים. הוא שהה זמן רב מדי בביתו ובחברה היו חייבים למצוא לו מחליף. כי לאף עובד אין חסינות מפני פיטורים, אחרת מדובר בסיטואציה אבסורדית ומרחיקת לכת. יתרה מכך, כפי שטענה הנתבעת, העובד פוטר לאחר שיחת שימוע כפי שדורש זאת החוק וכן לאחר ששולמו לו מלוא זכויותיו הסוציאליות. המזכירה שזימנה את העובד לשיחה אצל המנהל, הסבירה לו במפורש שמדובר בשיחת שימוע לפני פיטורים.
השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין השתכנעה שהעובד לא ידע כי השיחה אליה זומן היא שיחת שימוע לפני פיטורים. "כאשר מזמינים עובד לשימוע יש להבהיר לו כי מדובר בישיבת שימוע לפני פיטורים וכן להבהיר לו את הסיבות מדוע מבקשים לפטרו", ציינה השופטת. "אילו הנתבעת הייתה רוצה להפריך טענה זו לפיה העובד לא ידע כי מוזמן לשיחת שימוע, היא הייתה צריכה להביא את המזכירה להעיד".
באשר לפיטורי עובד המחלים מתאונת עבודה, ציינה השופטת שלא מדובר במעשה פסול ובלתי חוקי כשלעצמו, אומנם במקרה זה הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בכך שהזדרזה לפטר את העובד ולא המתינה עד תום קבלת דמי פגיעה מביטוח לאומי.
יתרה מכך, קבעה השופטת, שפיטורים במקרה זה נוגדים גם את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לאנשים עם מוגבלויות. "התובע נכנס להגדרה של 'אדם עם מוגבלות' – שכן קיימת לו לקות פיזית זמנית אשר מגבילה אותו לבצע את עבודתו ומגבילה אותו בתחום הנשיאה", לדבריה של השופטת.
בסופו של דבר פסקה השופטת לתובע 27,300 שקל בגין פיטורים שלא כדין, 20,000 שקל בגין פיטורים בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות לאנשים בעלי מוגבלות ועוד 8,000 שקל הוצאות מפשוט החלים על הנתבעת.
