האם אירוע לב של נהג אוטובוס בעקבות ויכוח עם מעסיקו – נחשב לתאונת דרכים המזכה בפיצוי?

האם אירוע לב של נהג אוטובוס בעקבות ויכוח עם מעסיקו – נחשב לתאונת דרכים המזכה בפיצוי?

בתביעה שהגיש, ציין הנהג שלאחר אותה שיחת הטלפון עם בעל החברה, הוא חש ברע. בלית ברירה הוא התייצב למחרת לעבודה, אך הוחלף בנהג אחר בשל מצבו הבריאותי. יומיים לאחר המקרה הוא שב לעבודה, אך שוב חש ברע ופנה למיון

מיליוני בני אדם ברחבי העולם חווים מידי שנה אירוע לב. הסיבות להיווצרותו רבות ומגוונות, ביניהן הסיבה המוכרת היטב לכולם כשהאדם "לוקח ללב" אירוע טראומטי שקרה בחייו. כמו למשל ויכוח עם המעסיק, שגורם לאדם להרגיש רע תרתי משמע. זה בדיוק מה שקרה לנהג אוטובוס שנקלע לוויכוח עם מעסיקו, בעקבותיו הוא עבר אירוע לב. המקרה התרחש במסגרת תפקידו לכן פנה הנהג לחברת הביטוח בדרישה להכיר במקרה כתאונת דרכים המזכה אותו בפיצוי.

ב- 16 במארס 2015, נהג אוטובוס מקצועי שעבד בחברת תחבורה פרטית, קיבל שיחת טלפון ממעסיקו. בשיחה המעסיק ביקש מהנהג לעבוד למחרת, ביום הבחירות שהוא יום שבתון. הנהג סירב. כעבור כמה דקות קיבל הנהג שיחת טלפון נוספת והפעם מבעל החברה והאחראי על הנהגים. גם הוא, תוך הרמת הקול, דרש מהנהג להתייצב לעבודה.

בתביעה שהגיש, ציין הנהג שלאחר אותה שיחת הטלפון עם בעל החברה, הוא חש ברע. בלית ברירה הוא התייצב למחרת לעבודה, אך הוחלף בנהג אחר בשל מצבו הבריאותי. יומיים לאחר המקרה הוא שב לעבודה, אך שוב חש ברע ופנה למיון. שם התברר כי הנהג עבר אירוע לב ויש לבצע לו צנתור דחוף.

בסופו של דבר, לאחר שהבריא, פנה הנהג לחברת הכשרה ביטוח, שביטחה את האוטובוס, בדרישה להכיר במקרה כתאונת דרכים המזכה אותו בפיצוי. חברת הביטוח הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף וזאת מחמת היעדר עילה. בחברת הביטוח טענו כי האירוע המדובר בכתב התביעה אינו מהווה תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד.

השופטת בית משפט השלום, סבין כהן, פסקה כי לא ניתן להכיר באירוע שמתאר התובע, וזאת על רקע שיחת הטלפון עם מעסיקה בענייני עבודה, כתאונת דרכים.  לכן היא קיבלה את בקשתה של חברת הביטוח למחוק על הסף את תביעתו של נהג האוטובוס.

בפסק דינה ציינה השופטת כי המקרה המתואר אינו יכול להיחשב כתאונת דרכים. האירוע נגרם עקב מערכת היחסים בין הנהג למעסיקו ונוכחותו באוטובוס לא הייתה הגורם לאירוע. גם אם היה הנהג מתחיל לחוש ברע לאחר העלייה לאוטובוס, עדיין קיים ספק, אם קיים קשר סיבתי בין הנהיגה באוטובוס ובין האירוע הלבבי. אין שום הוכחה שמצבו הנפשי של הנהג השפיע על נהיגתו באופן זה או אחר וכן אותה נהיגה היא זו שגרמה לתאונת דרכים, שהלוא ברגע שהנהג חש ברע הוא הפסיק לנהוג ופנה למיון.

עוד ציינה השופטת בפסק דינה: "הגדרת תאונת דרכים כוללת שני רכיבים שלא התרחשו כאן, הגדרת הקשר הסיבתי של 'עקב שימוש ברכב מנועי', כאשר כאמור, לא השימוש ברכב הוא שגרם לאירוע הלבבי, וגם לא הגדרת 'למטרות תחבורה', שכן אין כל קשר בין הנהיגה ברכב ובין האירוע, כאשר הסיכון של התפתחות אירוע ללבי עקב מחלוקת עם המעסיק הינה מחלוקת שאין בינה ובין הייעוד התחבורתי של עבודת התובע דבר".