הממצאים חשפו כי שיעור התעסוקה בישראל גבוה במיוחד בקרב האזרחים בגילאי 55-64. שיעור זה גבוה ב- 10% מעל הממוצע ב- OECD. גם בקרב נשים שיעור התעסוקה בארץ גבוה ב- 6.5% בהשוואה לממוצע בעולם
בזמן שמרבית מדינות ה- OECD מתמודדיות בימים אלה עם שיעורי אבטלה גבוהים המשפיעים לרעה על רווחתם של האזרחים, תמונת המצב בישראל הרבה יותר ורודה. למעשה, כפי שפרסם לפני מספר ימים הארגון, שיעור התעסוקה בישראל ברבעון הראשון של 2014 היה הגבוה ביותר מבין המדינות החברות בארגון ה- OECD.
שיעור התעסוקה מוגדר כיחס בין מספר המועסקים במשק לבין מספר האזרחים בגיל העבודה.
לפי דו"ח התעסוקה הרבעוני לרבעון הראשון של 2014, שיעור התעסוקה בישראל רשם עלייה של 12.8% בהשוואה לרבעון הראשון של 2010. שיעור התעסוקה הממוצע במדינות ה- OECD בשלושת החודשים הראשונים של השנה עמד על 2% בלבד. בטורקיה שיעור התעסוקה עמד בתקופה זו על 8%, בגרמניה ובבריטניה – כ- 3%, ביפן – 2.5%, בארה"ב – 1.6%, בצרפת – 0.8%, בספרד הסובלת ממיתון כלכלי קשה מזה כמה שנים ברציפות שיעור התעסוקה היה שלילי – 6.1% וביוון, שגם שם האזרחים מתמודדים עם קשיים כלכלים בלתי פוסקים, שיעור התעסוקה היה שלילי והנמוך ביותר ב- OECD – 17.8%.
לשם השוואה, בשנת 2010 דורג שוק העבודה הישראלי במקומות האחרונים, כ- 5 נקודות האחוז פחות מהממוצע בעולם.
הממצאים חשפו כי שיעור התעסוקה בישראל גבוה במיוחד בקרב האזרחים בגילאי 55-64. שיעור זה גבוה ב- 10% מעל הממוצע ב- OECD. גם בקרב נשים שיעור התעסוקה בארץ גבוה ב- 6.5% בהשוואה לממוצע בעולם.
עם זאת, כפי שמציינים עורכי הדו"ח, המספרים הגבוהים המיוחסים לשוק העבודה הישראלי נובעים משינוי שיטת המדידה שנקטה בה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2012. לפי שיטה זו הוכנסו לספירה גם משרות חלקיות ומשרות בעלות שכר נמוך, בעיקר אלה בהן מועסקות נשים ואימהות. עוד תרמו לעלייה במספר המועסקים במשק – חרדים וערבים, ששיעור העסקתם עלה בהדרגה ובאופן מתמיד החל משנת 2003.
"אוכלוסיות אלה נכנסות לשוק העבודה בעבודות עם שכר מינימום, תוך השתתפות מזערית בענפי הטכנולוגיה המובילים את תהליך הצמיחה בישראל", מציין פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית וממכון ון ליר. לדבריו: "למדיניות הכלכלית תפקיד משמעותי בשיפור קליטתם בשוק העבודה: דרושה הגברה משמעותית של מערכי הקורסים להכשרה מקצועית לאוכלוסיות אלה והגברת מערך המלגות להשתתפות במכללות ובאוניברסיטאות".
עוד מצין סטרבצ'ינסקי כי ממשלת ישראל מוכרחה לתקן את ביטוח האבטלה, משום שתקופת האבטלה בישראל היא בין הנמוכות ביותר בין מדינות ה- OECD. אמנם תיאורטית זה עשוי להגביר את תהליך חיפוש העבודה של העובדים, אך בפועל זה גורם לקשיים דווקא לפרטים בעלי שכר נמוך, אשר עשויים להשפיע לרעה בעיקר על האוכלוסיות שמתמודדות בראשונה עם תופעות אלה. החוויה השלילית בשוק העבודה עשויה למגר אותם משוק העבודה, בניגוד למטרות המוצהרות של הממשלה".
