תשלום עבור שעות נוספות
מה קורה כאשר עובד נשאר לעבוד שעות נוספות ללא אישורו של המעסיק? האם גם אז הוא יהיה זכאי לתשלום? התשובה היא לא
אי תשלום שעות נוספות היא עברה על חוק שעות עבודה. החוק קובע כי מותר למעסיק, אשר מחזיק באישור ממשרד התמ"ס לשם דרישת שעות נוספות מהעובדים, להעסיק עובד 4 שעות נוספות בכל יום ולא יותר מ- 12 שעות נוספות לשבוע. על השעה הראשונה והשנייה מעבר לשעות העבודה הרגילות על המעסיק לשלם לעובד 125% מהשכר ומהשעה השלישית ואילך יש לשלם 150% מהשכר.
אבל מה קורה כאשר עובד נשאר לעבוד שעות נוספות ללא אישורו של המעסיק? האם גם אז הוא יהיה זכאי לתשלום? התשובה היא לא. כדי לקבל שכר על שעות עבודה נוספות על עובד לקבל על כך אישור מהמעסיק. תנאי חשוב זה כנראה לא היה ידוע לעו"ד שכיר במשרד הורנשטיין-גלעד, אשר עבד שעות נוספות ללא אישורו של המעסיק ודרש ממנו לשלם את שכרו. המעסיק סירב ועורך הדין הגיש נגדו תביעה.
מדובר בעו"ד שכיר שהתקבל לעבוד במשרד המדובר תמורת שכר התחלתי של 7,500 שקל בחודש. המעסיק התחייב להעלות את שכרו ל- 9,500 שקל בחלוף ארבעה חודשי עבודה, כפי שטען העובד. אך בפועל בתום ארבעה חודשי העסקתו הועלה שכרו ב- 1,000 שקל בלבד. העובד לא היה מוכן להשלים עם המצב והתפטר.
העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בדרישה לשלם לו הפרשי שכר בגובה של 1,000 שקל עבור כל חודש שהועסק במשרד מאז חלוף תקופת הסתגלות של ארבעה חודשים. כפי שהוא טען, אלמלא התחייבותו של המעסיק להעלות את שכרו הוא לא היה מסכים לעבוד בשכר התחלתי כה נמוך. עוד דרש העובד לשלם לו שעות נוספות אשר לא שולמו לו במהלך כל תקופת העסקתו. לטענתו הוא עבד מידי יום כשלוש שעות נוספות.
הנתבעים הכחישו את כל טענות התביעה. הם טענו כי נושא השכר הוסדר בין ההנהלה לעובד בחוזה העבודה שנחתם על ידו. בחוזה זה נקבע במפורש כי בחלוף ארבעה חודשי עבודה ישקול המעסיק את העלאת שכרו של העובד אך לא צוין בו סכום העלאה. כמו כן, המעסיק לא ביקש מהעובד לעבוד שעות נוספות וכי שכרו היה שכר גלובאלי.
השופטת דגית ויסמן דחתה את התביעה. לדבריה התובע לא הציג בפניה הוכחות בדבר התחייבויות המעסיק בכל הקשור להעלאת שכרו. עוד קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח שעבד במהלך תקופת העסקתו שעות נוספות וכי עבודה זו הסתמכה על אישור המעסיק. "העובדה שהתובע נשאר לעיתים מעבר לשעות הפעילות הרגילות של המשרד, אינה בהכרח מעידה על עבודה בפרקי זמן אלה".
בסופו של דבר פסקה השופטת כי התובע זכאי לקבל הפרשי שכר בסך 17 שקל ואילו המעסיקים זכאים להחזר פיצויי פיטורים בסך 10 שקל. כמו כן, על התובע לשלם הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
