חופשה שנתית מינימלית
בעשורים האחרונים שוק העבודה עבר שינויים רבים כך שהחוקים שנחקקו והיו נכונים בשנות ה- 50, לא מתאימים לשנות ה- 2000. כיום העובדים נוהגים להחליף מקומות עבודה בתדירות גבהה מה שמונע מהם לצבור ימי חופשה שנתית
חוק החופשות שוב בכותרות אך הפעם לא מדובר בשמועות והצעות ורודות של חברי הכנסת. הפעם זה סופי: מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישת את חוק החופשות (תיקון מס’ 15 והוראת שעה), התשע"ו-2016 של ח"כ רחל עזריה (כולנו). החוק ייכנס לתוקף ב- 1 בינואר 2017.
מדובר בתופסת של 2 ימי חופשה לימי החופשה השנתית המינימלית, לה זכאים העובדים בעלי ותק של עד 4 שנים.
העלות התקציבית המוערכת של התוספת נאמדת על 5-10 מיליון שקל לשנה. נציין שהממשלה נתנה את אישורה לחוק בטרם אושר תקציב המדינה לשנת 2017. ההוצאה תיכלל בסכום ההוצאות הממשלתיות העתידיות בתכנית התקציב התלת שנתית.
עם כניסתו של חוק החופשות החדש לתוקף ייהנו העובדים במשק הישראלי מחופשה שנתית מינימלית של 16 ימים ברוטו, במקום 14 כיום.
• עובדים שכירים אשר מועסקים 5 ימים בשבוע ייהנו מחופשה מוגדלת של 12 ימים נטו במקום 10 כיום
• עובדים שכירים אשר מועסקים 6 ימים בשבוע ייהנו מחפשה בת 14 ימים נטו במקום 12 כיום
• בתקופת הביניים, בין התאריכים 1 ביולי 2016 ל- 1 בינואר 2017, יקבלו העובדים 15 ימי חופשה ברוטו.
בדברי ההסבר להצעת חוק החופשות החדש שאושר נכתב: "שוק העבודה והתעסוקה בשנים האחרונות שונה מהותית מזה של שנות ה-70 ו-ה-80 במאה הקודמת ועל אחת כמה וכמה מזה של שנות ה-50 בהם נחקקו חוקי העבודה בישראל. בשונה מדורות קודמים שלנו, שהיו עובדים עבודה אחת או שניים לכל היותר למשך חייהם, כיום, הניידות התעסוקתית גבוהה בהרבה. קרי אופי שוק העבודה השתנה והוא גמיש יותר, יציב פחות הן מבחינת המעסיקים והן מבחינת המועסקים. כמו כן, ימי החופשה השנתית של העובדים הם כלי מרכזי להתמודדות עם הפער בין ימי הפעילות במערכת החינוך לימי העבודה במשק. זאת, בהתחשב בכך שזמני ההוראה בבתי ספר בישראל אינם תואמים את זמני העבודה המקובלים במשק וישנו פער גדול בין ימי החופשה הנהוגים במערכת החינוך לאלו במשק. הפער הזה מכביד מאוד על אוכלוסיית המשפחות הצעירות."
חברת הכנסת רחל עזריה בירכה על אישורו של החוק ואמרה בתגובה: "מיליון וחצי עובדים מקבלים היום את מינימום ימי החופשה – 10 ימים בשנה. אם מנקים מזה את החגים, חופשות של ילדים, וימי המחלה הראשונים, עובדים מוצאים את עצמם תוך חודשים ספורים ללא ימי חופשה. מיליון וחצי עובדים במינוס תמידי של ימי חופשה ועובדים יותר ימים ויותר שעות מבכל מדינה ב-OECD. בשבילם הוספת שני ימי החופשה משמעותית מאוד, ותתן להם את זמן הפנאי הנוסף הזה שכל אחד מאיתנו צריך. במדינות ה-OECD הבינו את זה מזמן ושם מינימום ימי החופשה עלה ל15-20 יום. זהו צעד חשוב בצמצום פערים, כפי שעשה לאחרונה שר האוצר משה כחלון בהעלאת שכר החיילים ובהסכמי השכר הדפרינציאליים עם עובדי המדינה".
