פיצוי בגין לשון הרע
העובד שכנע את המזכירה להתקשר למנהלו הקודם תוך שהיא מציגה את עצמה כמנהלת חברת כוח אדם ומבקשת מידע על העובד לשעבר בחברה במטרה להעבירו למעסיקים פוטנציאליים. השיחה הוקלטה ומנהלו הקודם סיפר ברצון רב שפיטר את העובד עקב כך שהשתמש בסמים בשעות העבודה
עישון סמים קלים הוא כידוע עבירה פלילית, אם כי חומרתה הצטמצמה בשנים האחרונות על רקע הדיון הציבורי בנוגע להליך הלגליזציה כאן בארץ ובעולם. לא רק הנשיא האמריקני, ברק אובמה, סיפר לתקשורת שעישן מריחואנה. גם הפוליטיקאים הישראלים ביניהם שלי יחימוביץ, תמר זנדברג, איתן כבל, ינון מגל ועוד רבים אחרים, לא הסתירו והעידו על עצמם כי עישנו בעבר קנאביס. וזה בסדר מבחינה זו שאין בהתבטאות זו עבירה המהווה לשון הרע, שלא כמו במקרה של העובד לשעבר בחברת פרסום נדל"ן ממרכז הארץ.
לאחר סיום יחסי עבודה בחברה שנמשכו 9 חודשים, ומשלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה בנוגע לזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד על פי חוק, הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביבי בגין אי קבלת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, הפרשות פנסיוניות, דמי חופשה והוצאות בגין השימוש ברכב. בכתב הגנה טענו הנתבעים כי העובד עישן סמים לכן פוטר ואינו זכאי לפיצויים. בסופו של דבר הגיעו הצדדים לפשרה בעניין זה של תשלום זכויות סוציאליות, אלא שמנהלו הקודם המשיך להפיץ שמועות שפיטר את העובד על רקע שימוש בסמים.
כשהעובד החל לעבוד במקום עבודה חדש הוא שכנע את מזכירת החברה להתקשר למנהלו הקודם תוך שהיא מציגה את עצמה כמנהלת חברת כוח אדם ומבקשת מידע על העובד לשעבר בחברה במטרה להעבירו למעסיקים פוטנציאליים. השיחה הוקלטה ומנהלו הקודם סיפר ברצון רב שפיטר את העובד עקב כך שהשתמש בסמים בשעות העבודה.
בעקבות השיחה פנה התובע לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ועתר לפיצוי בגין לשון הרע.
"אין ספק כי התבטאות לפיה אדם מעשן סמים/ג'וינטים הינה התבטאות חמורה – לא כל שכן כאשר ההתבטאות אף מייחסת עישון בשעות העבודה. והיא עשויה להביא להשפלתו או לעשותו למטרה לבוז בעיני הבריות", קבעה השופטת שרון אלקיים. עוד היא ציינה: "מעבר לכך, מאחר שבמסגרת ההתבטאות נאמר על-ידי המעסיק כי העובד מעשן בשעות העבודה, הרי שההתבטאות אף עשויה להביא בפגיעה במשלח ידו של העובד שכן ישנם מעסיקים שלא ירצו להעסיק עובד המשתמש בסמים במסגרת עסקם, כאשר יש לזכור כי שימוש בסמים אף מהווה עבירה פלילית".
הנתבעים טענו להגנתם כי נסיבות ההקלטה של השיחה עם המזכירה מהווה האזנת סתר אסורה וכי אין לקבלה כראיה חוקית במפשט. אומנם השופטת השתכנעה שהמזכירה כן הייתה מודעת להקלטת השיחה לכן ניתן לקבל את התוכן כראיה. כמו כן, הם טענו ל"אמת דיברתי" משום שהעובד לשעבר אכן עישן מריחואנה. עם זאת, השופטת דחתה טענות אלו כי הדבר לא הוכח. לדבריה של השופטת: "נוכח הסתירות הרבות בגרסת הנתבעים, 'כבישת' טענותיהן בדבר האירועים שבהם נכחו לטענתם כאשר עובדו לשעבר עישן סמים, הימנעותם מלזמן עדים רלוונטיים, אנו דוחים את גרסת הנתבעים כי העובד לשעבר נהג לעשן סמים".
בסופו של דבר פסקה השופטת כי על הנתבעים לשלם לעובד לשעבר פיצוי בסך 30 אלף שקל בגין לשון הרע פלוס הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,500 שקל.
