הקלות לנפגעי תאונות עבודה
נפגעי תאונות עבודה אשר עד כה קיבלו טיפול רפואי בקופת החולים שלהם ושילמו על כך מכספם, לא יחויבו בתשלום בהצגת אישור על התאונה ממקום העבודה או מהביטוח הלאומי, בתוך 45 ימים
מספיק שנפגעי עבודה, ויש כאלה אלפים מידי שנה, סובלים מפציעות בגופם. הם אינם צריכים לסבול גם מהביורוקרטיה המונעת מהם לקבל טיפול רפואי הולם ובזמן. כך חשבו יוזמי הרפורמה החדשה בתחום מערכת הבריאות בישראל וכך סברו רוב חברי ועדת הכספים בכנסת, שבשבוע שעבר נתנה אישור עקרוני לרפורמה, לפיה האחריות לטיפול בנפגעי עבודה תועבר מהביטוח הלאומי לקופות החולים תוך שעלויות הטיפול והפיצוי ימומנו מקופת המדינה ולא מתקציב הביטוח הלאומי.
ועדת הכספים, כאמור, אישרה את עקרונות הרפורמה וזאת במסגרת תיקון בחוק ההסדרים של חוק הביטוח הלאומי. עלותה מוערכת בכ- 500 מיליון שקל בשנה.
על פי המתווה שסוכם, נפגעי תאונות עבודה אשר עד כה קיבלו טיפול רפואי בקופת החולים שלהם ושילמו על כך מכספם, לא יחויבו בתשלום בהצגת אישור על התאונה ממקום העבודה או מהביטוח הלאומי, בתוך 45 ימים.
רבקה לויפר מאגף התקציבים במשרד האוצר, ביקשה שנפגעי העבודה יפוצו במסגרת סל הבריאות במימון קופת המדינה וזאת במטרה לצמצם את הגירעון של הביטוח הלאומי. היא ציינה: "להעברת האחריות על נפגעי עבודה מהביטוח הלאומי לקופות החולים יש שתי מטרות. האחת, הקטנת הגירעון האקטוארי ההולך וגדל של הביטוח הלאומי, כך שמעתה הסכום שנדרש לפיצוי נפגע עבודה ישולם מסל הבריאות, קרי מקופת המדינה, ולא מקופת הביטוח הלאומי. הגירעון האקטוארי בביטוח הלאומי נובע בין השאר, מכך שכיום עליו לשאת בעלויות של המון מרכיבים שלא שייכים לביטוח הלאומי. אנחנו רוצים שמי שייספוג עלויות של מקרים שונים, לרבות של נפגעי עבודה, תהיה המדינה ולא הביטוח הלאומי ועל-כן נעביר את הסכום הדרוש לכך לסל הבריאות. היתרון הרפורמה הזו, גם בהקטנת הביורוקרטיה הרבה שכרוכה בהליך הטיפול בנפגעי עבודה".
נציגי קופות החולים והביטוח לאומי תמכו במהלך אשר עתיד להפחית בצורה משמעותית את הביורוקרטיה הקיימת כיום. נפגעי העבודה זכאים הן לטיפול רפואי מהיר ואפקטיבי והן לתשלום פיצויים אופרטיבי.
