התנכלות בעבודה
"לא יכול להיות חולק כי חובות המעסיק מכוח החוק והתקנות הן חובות עצמאיות ואינן תלויות בשאלה האם הוכחו הטרדה מינית או התנכלות. הדברים הם פשיטה ואין צורך להכביר על כך מילים"
נושא ההטרדות המיניות נמצא היום בלב השיח הציבורי. לאו דווקא משום שמדובר בעניינים צהובים המסקרנים את הציבור אלא מתוך כוונה לעודד את הנפגעות והנפגעים להתלונן. הם חוששים לעשות זאת מסיבות רבות וכנראה בצדק. המקרה הבא מציג את התמונה העגומה בשוק העבודה, אם כי בית הדין הארצי לעבודה, בסופו של דבר, תיקן את העוולה.
"פגיעה של מעסיק, של עובדו או של ממונה מטעמו, שמקורה בתלונה או בתביעה על הטרדה מינית, היא התנכלות, אפילו אם ההטרדה המינית מושא התלונה או התביעה לא הוכחה ". כך פסק בית הדין הארצי לעבודה במסגרת ערעור שהוגש על ההחלטה של בית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה תביעה לפיצוי בגין הטרדה מינית מבלי להכריע באחריות החברה. בית הדין הארצי קבע כי לא היה מקום שלא לדון בטענת המערערת להתנכלות מצד הנהלת החברה או להפרת חובותיה כמעסיק, רק משום שטענותיה של התובעת להטרדה מינית לא הוכחו.
מדובר בתיק של אישה צעירה שבמהלך תקופת העסקתה בחברה הוטרדה מינית על ידי הבוס. היא התלוננה להנהלה והבוס בתגובה התנכל לה. ההנהלה סירבה לנקוט באמצעים נגד המטריד בטענה כי המעשה אינו הוכח.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי חלק מהמעשים שיוחסו למטריד אכן לא הוכחו וההתנהגויות אותן תיארה המתלוננת אינן מצביעות על הטרדה מינית. לפיכך נפסק כי לא מדובר בהטרדה מינית והתובעת מחויבת בהוצאות משפט.
אלא שבית הדין האזורי לעבודה התעלם מסוגיית האחריות של החברה וההתנכלות בעובדת המתלוננת על רקע התלונה. התובעת הגישה ערער לבית הדין הארצי לעבודה שקיבל את טענותיה בכל הנוגע לאחריות החברה והפרת חובת המעסיק.
השופט יגאל פליטמן מבית הדין הארצי לעבודה התייחס לסעיף 7 ג' לחוק למניעת הטרדה מינית הקובע כי מעסיק שלא מילא את חובתו לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע התרחשות של הטרדה מינית במקום העבודה, או התנכלות בעובד/ת המתלונן וכן את חובתו בקשר לטיפול בתלונה, יוגדר כאחראי לעוולה אזרחית.
השופט ציין: "לא יכול להיות חולק כי חובות המעסיק מכוח החוק והתקנות הן חובות עצמאיות ואינן תלויות בשאלה האם הוכחו הטרדה מינית או התנכלות. הדברים הם פשיטה ואין צורך להכביר על כך מילים".
