כאשר חזרה מהחופשה הופתעה לגלות שהיא מקבלת תפקיד נחות או ליתר דיוק היא קיבלה תפקיד של עוזרת של זו שהחליפה אותה במהלך החופשה
חוק עבודת נשים בישראל, שבין היתר עוסק בזכויותיהן של נשים בהיריון ולאחר לידה, מחייב מעסיקים לתת לעובדת חופשת לידה בת 14 שבועות. הוא אוסר עליהם לפטר עובדת במהלך תקופה זו, אלא אם יתקבל לכך היתר מיוחד ממשרד התמ"ת. כמו כן, החוק קובע את קיומה של תקופת הגנה בת 60 ימים לאחר חזרתה של העובדת מחופשת לידה, שגם במהלכה חל איסור על פיטוריה. החוק קובע כי על המעסיק להחזיר את העובדת ששבה מחופשת לידה לאותו תקפיד או דרגה בהם הייתה בטרם יצאה לחופשה. המטרה היא להבטיח את חזרתן של נשים שילדו למעגל העבודה וכן לשמור עליהן מפני אפליה.
ג', שעבדה ברשת "סבון של פעם", הייתה בטוחה שהמעסיק שלה מודע לקיומו של חוק זה. היא הייתה בטוחה שלאחר חזרתה מחופשת לידה היא תקבל את התפקיד הקודם שלה בו עבדה בטרם יצאה לחופשת לידה. אך היא טעתה. הנהלת הרשת הציבה אותה בתפקיד אחר, נחות יותר, ואף פיטרה אותה בסוף תקופת ההגנה. העובדת הגישה תביעה לבית הדין לעבודה בדרישה לשלם לה פיצויים בסך 51,500 שקל בגין פיטורים לא חוקיים.
העובדת עבדה במשך שלוש שנים כחשבת שכר במחלקת הנהלת חשבונות של רשת "סבון של פעם". לאחר שילדה את בנה הרביעי, היא יצאה לחופשת לידה בת 14 שבועות. כאשר חזרה מהחופשה הופתעה לגלות שהיא מקבלת תפקיד נחות או ליתר דיוק היא קיבלה תפקיד של עוזרת של זו שהחליפה אותה במהלך החופשה.
הנהלת הרשת טענה מנגד שפיטוריה של העובדת נבעו מיחסי האנוש הגרועים שלה בארגון וכן מאי שביעות רצון של ההנהלה מביצוע תפקידה. הם דחו את טענותיה כי לפיטוריה היה קשר להריונה. עם זאת הצד הנתבע לא הצליח להוכיח לבית הדין כי העובדת התרשלה בעבודתה, לא במהלך שלושת השנים שהיא עבדה בחברה ולא במהלך התקופה לאחר חופשת הלידה.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, רווית צדיק, התייחסה לסוגיית התפקידים של העובדת. היא בחנה את שינוי התפקיד מבחינת מאפיינים, סמכויות ומטלות. כך הסיקה כי העובדת אשר חזרה מחופשת לידה קיבלה תפקיד חדש במסגרתו נלקח ממנה מחשב (מה שכן היה לה בתפקיד הקודם) וכן היקף העבודה שביצעה היה נמוך בכ- 20% מהיקף העבודה הקודם. שינויים אלה ללא ספק העידו על כך שתפקידה של העובדת שונה משמעותית. השופטת קבעה כי הרשת מנעה מהעובדת לחזור מחופשת הלידה שלה "בראש שקט" ולתת לה הזדמנות להשתלב מחדש בעבודה.
בסופו של דבר פסקה השופטת כי על רשת "סבון של פעם" לשלם לעובדת המפוטרת פיצוי בסך 40 אלף שקל (ארבע משכורות) בגין הפרת חוק עבודת נשים וזאת בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10 אלף שקל.
