לא שילם שכר מינימום
בעל החברה טען כי שילם את שכרו של העובד המתלונן בהתאם לנוהג המקובל בענף ההיסעים. למעשה, בענף זה נהוג שהמשמרת כוללת 12 שעות עבודה כאשר לא בכל השעות הנהגים אכן עובדים ולעיתים הם נחים או הולכים לביתם
חוק שכר מינימום בישראל התשמ"ז 1987 קובע כי שכר מינימום הוא הגבול התחתון שחייב המעסיק לשלם למועסק לשעת עבודה, ממנו ניתן לגזור יחידת עבודה ארוכה יותר כגון יום, שבוע או חודש. העובד אינו יכול לוותר על זכות זו וכי להסכמתו של העובד לקבל לשכר נמוך יותר משכר מינימום אין תוקף משפטי. כמו כן, שכר מינימום המשולם לעובד מורכב אך ורק משכר העבודה והרכיבים הקבועים ואילו תוספות כגון דמי נסיעות, דמי חופשה, דמי מחלה, שעות נוספות וכ' משולמים בנוסף. נגד כל מעסיק אשר מפר חוק שכר מינימום, ניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה או להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.
זה בדיוק מה שעשה עובד לשעבר בחברת ההסעות "טיולי אראם" שהגיש נגד החברה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בטענה כי בעל החברה לא שילם לו שכר מינימום.
מדובר בנהג הסעות שעבד בחברה. בשנת 2009 הוא התלונן ביחידת האכיפה במשרד הכלכלה אשר הטילה על החברה קנס בשווי של 110 אלף שקל בגין עברה על חוק שכר מינימום. בעל החברה סירב לשלם את הקנס וביקש להישפט. בחלוף מספר חודשים המדינה הגישה נגדו כתב אישום בגין אי תשלום שכר מינימום לעובד במשך 11 חודשים. המדינה דרשה מבעל החברה לשלם קנס בסך 1.23 מיליון שקל. לטענתם של פקידי משרד הכלכלה, החברה עברה עבירה חמורה ופגעה במחויבות להבטיח קיום מינימלי לעובד, בייחוד כשמדובר באדם קשה יום.
הפרשה הגיעה לכותלי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בעל החברה טען כי שילם את שכרו של העובד המתלונן בהתאם לנוהג המקובל בענף ההיסעים. למעשה, בענף זה נהוג שהמשמרת כוללת 12 שעות עבודה כאשר לא בכל השעות הנהגים אכן עובדים ולעיתים הם נחים או הולכים לביתם. לכן, שכר הבסיס של העובד אומנם היה נמוך משכר מינימום אך הוא קיבל תעריף גבוה ונדיב עבור שעות נוספות, אפילו אם לעיתים, בפועל, הוא לא עבד בהן וסיים את עבודתו באמצע היום.
בעל החברה טען כי הוא היה משוכנע בכך שהוא מקיים את החוק וביקש מבית הדין לבחון את מלוא השכר של העובד. יתרה מכך, בעקבות המצב, טען בעל החברה, הוא שינה את שיטת החישוב וכי לא הייתה לו שום כוונה לעבור על החוק.
השופטת, מיכל לויט, קבעה כי על אף חשיבותו העליונה של חוק שכר מינימום, יש להתחשב בנסיבות שהביאו את הנתבע לביצוע העבירה. הוא שילם לעובדיו שכר על פי שיטת התגמול הנהוגה בענף. השופטת השתכנעה כי מידת הנזק שנגרמה לעובד אינה חמורה במיוחד. העברה שביצע הנתבע בוצעה בתום לב תוך ידיעה שהוא אכן עומד בדרישות החוק.
בהתחשב בכך שלחברת "טיולי אראם" לא היו הרשעות קודמות ובעקבות שינוי שיטת התגמול שהיא ביצעה, קבעה השופטת כי הטלת קנס של 1.23 מיליון שקל עלול לפגוע בפרנסת העובדים האחרים המועסקים בחברה. עם זאת, השופטת קבעה כי המעסיק כן ישלם פיצוי לעובד וזאת בשל העובדה ששכרו אכן לעיתים לא הגיע לשכר המינימום. היא פסקה על קנס בסך 226 אלף שקל. במידה ובמהלך 3 השנים הבאות החברה תעבור על חוק שכר המינימום יהיה עליה לשלם קנס של 2.5 מיליון שקל.
