השכר הריאלי ב- 2015 נשאר דומה לשכר ב- 2001
הסיבות לכך רבות ומגוונות. הבולטת מהן היא מדד המחירים לצרכן שזינק בעשור האחרון בהשוואה למחירי התוצר. למעשה, סל הצריכה של משפחה בישראל התייקר בקצב מהיר יותר ממה שהתייקר ממוצר המוצרים והשירותים המופקים במשק
עם כניסתה של שנה חדשה לחיינו, כשאנו מאחלים להיות לראש ולא לזנב ומקווים שהחיים יהיו מתוקים כדבש וזכויותינו ירבו כרימון, אנו מאחלים גם פרנסה טובה. כן, שגם היא תרבה ותגדל. אבל אז, השנה נגמרת ואנו מבינים שבאמת עבדנו יותר אך קיבלנו פחות. וזו לא רק תחושה פנימית – את זה מוכחים המספרים.
מחקר חדש שערך חוקר מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, גלעד ברנד, מגלה כי השכר הריאלי במשק עומד במקום כבר 14 למרות שפריון העבודה בתקופה זו עלה.
לפי המחקר, השכר הריאלי במגזר העסקי בישראל בשנת 2015 היה זהה לשכר הריאלי במגזר העסקי בישראל ב- 2001, בעוד שפריון העבודה עלה ב- 15%.
הסיבות לכך רבות ומגוונות. הבולטת מהן היא מדד המחירים לצרכן שזינק בעשור האחרון בהשוואה למחירי התוצר. למעשה, סל הצריכה של משפחה בישראל התייקר בקצב מהיר יותר ממה שהתייקר ממוצר המוצרים והשירותים המופקים במשק. לכן הצמיחה בפריון העבודה אינה מתורגמת בפועל לעלייה בכוח הקנייה.
סיבה נוספת לכך שהשכר הריאלי של כולנו נשאר לעמוד במקום, נעוצה במרכיבים שהשפיעו על האינפלציה במשק. לפי המחקר, האינפלציה ב- 14 השנים האחרונות התמקדה בסעיפים שהשפיעו במידה ניכרת על משקי הבית בישראל ובמידה מועטה על היצרנים במשק. אלה הם כאמור סעיפי דיור ומזון. כתוצאה מכך נוצרה התפצלות בין השכר הריאלי לפריון העבודה. סעיפי המזון והדיור היו אחראים לכ- 75% מעליית מדד המחירים לצרכן זאת למרות שחלקם בסל הצריכה במשק ממוצע עמד על 42% בלבד.
המחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בחן עוד הרבה סעיפים ותחומים בחיינו והעלה לא מעט מסקנות לא פחות עגומות מזה של השכר.
לפי המחקר, בגלל מחירי המזון הגבוהים (בפרט כשמדובר במזון בריא יותר) – 60% מהישראלים אוכלים לא בריא. לפי המחקר הקודם של המרכז, בין השנים 2005-2011 עלו מחירי המזון בארץ באופן משמעותי ובמיוחד בהשוואה למדינות ה- OECD. כך למשל, מוצרי החלב התייקרו ב- 51%. הלחם, הדגנים ומוצרי המאפה, התייקרו ב- 26% בהשוואה ל- OECD.
