דיני עבודה בעידן הקורונה

אין יותר שעות נוספות במשמרות כפולות

אין יותר שעות נוספות במשמרות כפולות
ביום 17/4/18 בית הדין הארצי לעבודה במסגרת ע''ע 68015-03-17 קבע: אין לשלם שעות נוספות לעובד, אשר עבד שתי משמרות, וביניהן חלה הפסקה, שהיא פחותה מ- 8 שעות.

להלן התרחשות העניינים:

העובד שהועסק כמאבטח בחברת שמירה, תבע את המעסיקה שלו לתשלום שעות נוספות, בהן עבד במשמרת נוספת, בהפרש של פחות מ- 8 שעות הפסקה ממשמרת אחת לשנייה. לפי סעיף 21 בחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א – 1951 (להלן: "החוק"):
"בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות".
בית הדין האזורי קיבל את תביעת העובד ופסק כי העובד זכאי לגמול שעות נוספות בגין אותם ימים, בהם לא ניתנה לו הפסקה בת 8 שעות בין המשמרות.
מאוחר יותר המעסיקה הגישה ערעור על ההחלטה של ביה"ד האזורי לבית הדין הארצי, אשר ביטל את ההחלטה בעניין זה וקבע, כי אין לראות בשעות, שעבד העובד במשמרת נוספת, גם אם לא חלה הפסקה של 8 שעות, כשעות נוספות. שכן, "סברה זו איננה עולה מהוראות סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה, ועל כן אין לקבלה". בהחלטת ביה"ד הארצי  נאמר:
" השאלה שיש לשאול היא האם שעות מסוימות הן בגדרו של יום העבודה הקודם או בגדרו של יום עבודה שונה. העובדה שבין יום עבודה למשנהו יש הפסקה שהיא פחות מ- 8 שעות, תוך הפרה של סעיף 21 לחוק, אינה מביאה בהכרח למסקנה שהשעות של המשמרת העוקבת הן בבחינת שעות עבודה באותו "יום עבודה" של המשמרת הקודמת ולכן מזכות בגמול עבודה בשעות נוספות."
(ראה פסק דין ע"ע 68015-03-17 מיום 17.4.18 חברת קבוצת השומרים שמירה וביטחון בע"מ נגד דמיטרי קלינין.)

בעתיות עם פסק הדין !!?!?

אין ספק שבית הדין הארצי עשה שימוש בהוראת חוק, אך לא הסביר – מה היא משמעות של "יום עבודה אחד"?
לפי פסק הדין נראה כי השערת השופטים הייתה כי, יום עבודה אחד יכול להתרחש, אך ורק, במרחב הזמן של יממה בין השעות 0.00 עד 24.00.
מכאן, אם עובד הועסק במשמרת ערב מ- 14.00 עד 23:00 ואחרי זה במשמרת בוקר משעה 6.00 עד 14.00, לא יהיה זכאי לתשלום שעות נוספות, גם אם חלה הפסקה של 7 ש' בלבד בין המשמרות, אשר התרחשו ביממות שונות. וזאת בניגוד לסעיף 21 לחוק, כי  "בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות".
לפרשנות כזאת יכולה להיות משמעות תקדימית ומרחיקת לכת בקרב המעסיקים והעוסקים בתחום דיני עבודה.
נפרט כמה מהמקרים האפשריים להלן:

א. כאשר שעות משמרת עוקבת מתחילות באותו יום של משמרת קודמת, אך מסתיימות ביום שלמחרת. לדוגמה: מ-8 עד 16 ומ- 23.30 עד 6.00, אחרי ההפסקה של 7.30 ש.
ב. כאשר ההפסקה בין המשמרות "מתקצרת" עוד ועוד, הרי אם החוק כבר אינו קובע את הגבולות הקשוחות של זמני ההפסקה המינימאלית בין המשמרות העוקבות, אז כל מעסיק רשאי לפרש לעצמו מה עורך הפסקה שיהיה מוכן להעניק לעובדיו, אם בכלל.
ג. כאשר משמרת אחת מסתיימת בשעות לילה מאוחרות ואילו משמרת עוקבת מתחילה בשעות לילה מוקדמות למחרת. לדוגמה: מ-14.00 עד 22.00 ומ- 5.30 עד 14.00, אחרי ההפסקה של 7.30 ש'.
בגלל שבחוק אין הגדרה מדויקת מה פרוש "יום עבודה" ובאילו שעות הוא מתרחש. כ"כ לא צוין בחוק כי יום עבודה אחד אמור להיות מוגבל בזמן בין שעות יממה אחת ו/או מתרחש בגבולות הזמן בין השעות שבית 0.00 עד 24.00 , על סמך השערה מוטעית זו כנראה והתקבלה ההחלטה בפסק הדין הנידון.
יחד עם זאת, בחוק אכן הוגדרו מאפיינים שונים של יום עבודה, ביניהם סעיף 21, אשר קובע במפורש כי:
"בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות".

זו היא קביעה חשובה, כי היא מגדירה את מינימום הזמן, בו עובד רשאי להעדר מעבודה בין יום עבודה אחד לשני. זהו הסעיף בחוק, אשר קובע כי, ללא קיום התנאי של מינימום ההפסקה בת 8 שעות בין משמרת למשמרת, לא ניתן להפריד בין יום עבודה אחד למשניהו.
בסע' 2א' לחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע כי "יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה". ושוב, אין אינדקציה מתי יחול יום עבודה ומתי יסתיים. בשונה למשל, מעבודה בלילה כאשר המחוקק קבע לילה בין השעות 22:00  – 06:00.
כדי לסכם, כי המעסיק העסיק את העובד/ת במשמרות כפולות באותו יום עבודה אז, העובד יתכן ויזכה לגמול שעות נוספות במידה והיתה הפסקה בין שתי המשמרות שהיא פחות מ- 8 שעות. אולם, במידה ושתי משמרות נפלו על ימים חופפים, לא יזכו העובדים לגמול שעות נוספות גם אם היתה הפסקה פחות מ – 8 שעות הפסקה.

יעקב שניטמן, עורך דין
כותב מאמר דיני עבודה

שינוי גודל גופנים