דיני עבודה בעידן הקורונה

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה: או שהמעסיק ינכה יום מחלה ממצבת הימים או משכרו של העובד

מעסיקים רבים מנכים משכרו של העובד שכר של יום היעדרות אחד ובו זמנית מנכים את היום הזה מהכנסה השנתית הצבורה של ימי המחלה להם זכאי העובד.  כתוצאה מכך העובד משלם פעמיים על יום מחלה אחד

 

הזכות לימי מחלה מוגנת בחוק ימי מחלה תשל"ו-1976. חוק זה מסדיר את הזכאות של השכירים בישראל לימי מחלה ולתשלום דמי מחלה, זאת בהתאם לוותק ולשכר העובד.
על פי החוק, מידי חודש כל עובד צובר זכאות ל 1.5 ימי מחלה במשרה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. כלומר – כל עובד זכאי ל- 18 ימי מחלה בשנה, כאשר לא ניתן לצבור יותר מ-90 יום וישנם ענפים בהם ניתן לצבור רק 2 ימי מחלה בכל חודש.

עוד קובע החוק שרק מהיום השני להיעדרותו יהיה זכאי העובד לתשלום. כתוצאה מכך ובמידה והעובד נעדר למשך יום בודד, הוא נאלץ לשלם עליו פעמיים. מעסיקים רבים מנכים משכרו של העובד שכר של יום היעדרות אחד ובו זמנית מנכים את היום הזה מהכנסה השנתית הצבורה של ימי המחלה להם זכאי העובד. 

את העוולה הזו הגיעה הזמן לתקן. השבוע, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני (יהדות התורה), לפיה המעסיקים לא יהיו רשאים לנכות שכר עבור יום מחלה יחיד ובו זמנית לגרוע יום זה מצבירת ימי המחלה העומדים לזכותו של העובד. הצעת החוק אושרה פה אחד והיא צפויה בקרוב להגיע לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית.

ח"כ מקלב הסביר את הרעיון העומד מאחורי ההצעה: "גם גריעת שכר וגם גריעת יום מהזכאות השנתית, זה לא צודק. יש מעסיקים שבוחרים לא לנכות שכר מהעובד בגין מחלה בת יום אחד, ואלה יורשו לגרוע ממכסת ההיעדרויות השנתית. אולם אלה שבוחרים לנכות מהשכר, ראוי שלא יגרעו גם מהצבירה".

גם לדבריו של הח"כ אלי אלאלוף (כולנו) מדובר בהצעת החוק צודקת והוגנת כלפי השכירים בישראל והיא ללא ספק תקבל תמיכה מכלל המשרדים הממשלתיים.

שינוי גודל גופנים