דיני עבודה בעידן הקורונה

המציל רץ להציל ילד טובע, נפל ושבר את רגלו. ביהמ"ש דחה את תביעת הפיצויים שלו מהעירייה

הוא טען שהמדרגות היו רטובות ומלוכלכות ומסיבה זו הוא לא היה יכול להחזיק במעקה בעת הירידה. הכל בשל אי תקינותה של מערכת הניקוז מהמקלחות שבאה בשילוב עם החול הרטוב והפכה למפגע מסוכן

תפקידו של כל מציל הוא פיקוח על הרחצה במקומות המורשים ובפרט הצלת טובעים מן המים. הדבר, בשום אופן, לא אומר לבוא על חשבון הפגיעה בציבור המתרחצים האחרים, בפרט בעצמו. על המציל, בדרכו למשימתו מצילת חיים, לנקוט בכללי זהירות ובטיחות. אחרת עוד אפשר להניח שהעירייה אשמה כשהמציל רץ להציל ילד טובע ושובר את רגלו על המדרגות הישנות. במקרה כזה, לא בטוח שבית המשפט יהיה לטובתו של האיש, שבחירוף נפשו, על אף הסכנה לחייו שלו, ירוץ להציל חייו של אדם זר.

זה בדיוק מה שקרה למציל מחוף בת גלים שבחיפה. בחודש יולי 2008, בזמן מילוי תפקידו בסוכת המציל על חוף הים, הוא הבחין בילד טובע. המציל ירד במהירות מהסוכה אך בדרך נפל ושבר את רגלו. הוא הגיש תביעה לבית המשפט השלום בחיפה בטענה לתחזוקה רשלנית של החוף, מה שגרם לתאונה ועל כך הוא זכאי לפיצוי.

בעקבות האירוע המציל סבל משבר פתוח בירך ומשבר בקרסולו. הוא אושפז למשך 4 ימים, עבר ניתוח לשחזור וקיבוע השברים. ביטוח לאומי קבע לו נכות זמנית.

במקביל המציל הגיש תביעה לבית הדין וטען שירד לכיוון הילד הטובע בדרך הקצרה והמהירה ביותר, דרך אזור של המקלחות ואחריו דרך המדרגות שבצדן מעקה. הוא טען שהמדרגות היו רטובות ומלוכלכות ומסיבה זו הוא לא היה יכול להחזיק במעקה בעת הירידה. הכל בשל אי תקינותה של מערכת הניקוז מהמקלחות שבאה בשילוב עם החול הרטוב והפכה למפגע מסוכן.

התובע ציין בתביעתו שעיריית חיפה היא זו שאחראית על תקינותם של כל מתקני החוף, כל שכן על עבודות הניקיון והתחזוקה. אלה אומנם מוטלות על חברה חיצונית אך נעשות בהתאם לדרישות העירייה.

בעיריית חיפה טענו שלא ניתן להוכיח את הקשר הנסיבתי בין התאונה למצבם של מתקני החוף. יתרה מכך, מדובר במציל ותיק המכיר היטב את החוף ואת חובתו להקפיד על כללי בטיחות. המציל, אשר כלל הנראה ניסה לזנק מראש גרם המדרגות בסוכת המציל לא נקט אמצעי זהירות סבירים.

השופט, איל דורון, ציין במהלך המשפט כי בסיכום אשפוזו של המציל נכתב "נפל" במהלך עבודתו כמציל ולא "החליק", כפי שהוא טען. אכן, המציל טען בבית המשפט שאינו יודע כיצד נפל.

בסופו של דבר פסק השופט כי התביעה אינה הצליחה להוכיח את נסיבות קרות התאונה ואף לא התרשלות מצד העירייה. מכאן הוא דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.

שינוי גודל גופנים