דיני עבודה בעידן הקורונה

העובדת התנהגה בגזענות, פוטרה ללא הודעה מוקדמת ודרשה פיצויים. ביה"ד דחה את תביעתה

המזכירה הועסקה בחברה במשך חמישה חודשים, במהלכם לא פעם הביעה בפרהסיה את דעותיה השליליות כלפי ערבים. היא לא קידמה טיפול בפרויקטים של מהנדס ערבי שהועסק גם הוא באותה החברה, מה שלמעשה פגע בין היתר בניהולה התקין של החברה

 

גזענות היא אחת התופעות המכוערות ביותר של החברה הישראלית. היא נתנה את ביטויה הברוטאלי במערכת הבחירות האחרונות, במהלך מבצע צוק איתן ובכלל, בכל הזדמנות אפשרית ובכל מקום אפשרי. גם בחברה פרטית מאזור ירושלים, העוסקת בניהול פרויקטים הנדסיים, זה קרה. המזכירה של החברה נתנה ביטוי קולני לדעותיה הגזעניות במרחב הציבורי של מקום העבודה וכתוצאה מכך פוטרה ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע. לכאורה מדובר בעברה על החוק אך בית הדין האזורי לעבודה בירושלים חשב אחרת.

המזכירה הועסקה בחברה במשך חמישה חודשים, במהלכם לא פעם הביעה בפרהסיה את דעותיה השליליות כלפי ערבים. היא לא קידמה טיפול בפרויקטים של מהנדס ערבי שהועסק גם הוא באותה החברה, מה שלמעשה פגע בין היתר בניהולה התקין של החברה. העובדת זומנה לשיחה עם מנכ"ל החברה במהלכה נדונה עמדתה הגזענית כלפי אזרחים ישראלים ממוצא ערבי. בסיום השיחה היא קיבלה מכתב פיטורים, אשר נכנסו לתוקף בצורה מיידית וללא שימוע. יו"ר החברה הפיץ מייל לכל עובדי החברה בדבר פיטוריה של העובדת אשר פוטרה: "בשל התנהגות חסרת סבלנות שאין הדעת סובלת אותה", לשון ההודעה.

העובדת המפוטרת עתרה לפיצוי בגין פיטורים ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ופיצוי על פרסום לשון הרע נגדה. בתביעה שהיא הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, נטען כי היא הביעה את רגשותיה השליליים כלפי ערבים בצורה דיסקרטית באוזניה של מזכירה אחרת בחברה. העובדת ציינה גם שדברים אלו לעולם לא פגעו בפעילותה של החברה.

מנגד, טענו הנתבעים כי ההתבטאויות של העובדת לא היו דיסקרטיות והיא אף נקטה לא אחת באלימות מילולית נגד עובדי החברה הערביים. התנהלותה זו הגיעה לשיאה כשהעובדת נשמעה באחד הימים צועקת בקול רם במשרד החברה כי היא אינה מוכנה לעבוד עם ערבים. בדבר אי הפרשות לפנסיה טענו הנתבעים כי העובדת בעצמה סירבה שההנהלה תפתח עבורה קופת פנסיה מאחר וסירבה לבצע הפרשות משכרה, גם כשההנהלה הציעה לה העלאה בשכר לטובת הפרשת לפנסיה.

השופט דניאל גולדברג דחה את טענות התובעת והשתכנע כי התנהגותה הגזענית של העובדת לא הייתה רק ברמה של שיחה פרטית עם מזכירה אחרת. על כך העידו כמה עובדי החברה שלא אחת היו עדים להתבטאויותיה הפומביות נגד ערבים. חלקם אף התלוננו מספר פעמים להנהלה בדבר התנהגותה גסת הרוח והתוקפנית של העובדת, כל שכן על התנהלותה המקצועית על רקע גזעני אשר גרמו לעיכובים בביצוע משימות.

גם בדבר לשון הרע השופט דחה את טענות התובעת. הוא קבע כי גם אם המייל שנשלח לכל עובדי החברה כלל לשון הרע הרי שהוא חוסה תחת הגנת תום הלב.

בסופו של דבר, על אף שלעובדת לא נערך שימוע על פי חוק ולא ניתנה לה הודעה מוקדמת, פסק השופט כי העובדת אינה זכאית לפיצוי בגין פיטורים וכל פיצוי אחר.

שינוי גודל גופנים