דיני עבודה בעידן הקורונה

למה השכר שלנו נמוך? הנתונים של בנק ישראל וה- OECD מוכיחים כי ההון האנושי בישראל נחות

תלמידי ישראל הם בעלי הציונים הנמוכים להחריד, אשר גדלים ונעשים למבוגרים בעלי יכולות מקצועיות הנמוכות להחריד; הסקר בוחן שלוש מיומנויות עיקריות: מתמטיקה, קריאה וכתיבה ומיומנות דיגיטלית. בכל הפרמטרים ישראל נמצאת בתחתית הרשימה במקום ה- 29 מתוך 34

 

יוקר המחייה בישראל, ללא ספק, הוא התולדה של השכר הנמוך בישראל. בזמן שהחיים מתייקרים בקצב מטאורי ובהתמדה, המשכורות שלנו עולות בעצלתיים. מדוע ולמה? הנה התשובה. היא לא נעימה אך זו האמת: ”נחיתות השכר בישראל מתואמת עם נחיתות ההון האנושי". כך נכתב בדו"ח השנתי ל- 2016 של בנק ישראל שפורסם לפני חודש.

הפריון הישראלי הוא עקב האכילס של מדינת ישראל. לא משנה שישראל נמצאת במקומות הראשונים בעולם במספר האקדמאים, לא משנה שאנחנו נחשבים למעצמת ההיי-טק ולא משנה על איזו רפורמה כלכלית יכריז משרד האוצר. שיפור ברמת החיים שלנו באמצעות העלאת השכר, יתרחש אך ורק לאחר שנשפר את תפקודנו המקצועית. אבל כאן קבור הכלב. מסתבר שלישראלי ממוצע אין כלים לשפר את תפקודו המקצועי. 

ישראל בתחתית רשימת המיומנויות
לפי הדו"ח של בנק ישראל, ישראלים לא יכולים להיות עובדים טובים יותר משום שאין להם את הכישורים הנדרשים לכך. מסקנה זו עולה מנתוני סקר המיומנויות של מבוגרים (בגילאי 16-65) שעורך OECD והוא לא מותיר ספק: תלמידי ישראל הם בעלי הציונים הנמוכים להחריד, אשר גדלים ונעשים למבוגרים בעלי יכולות מקצועיות הנמוכות להחריד.

הסקר בוחן שלוש מיומנויות עיקריות: מתמטיקה, קריאה וכתיבה ומיומנות דיגיטלית. בכל הפרמטרים ישראל נמצאת בתחתית הרשימה. מתוך 34 מדינות שנבחנו אנחנו במקום 29. במקום הראשון – יפן, אחריה מדינות סקנדינביות, אוסטרליה, רוסיה, קנדה, קוריאה, אנגליה, גרמניה. אחרינו מדינות כמו יוון, צ'ילה, טורקיה ואינדונזיה.

רק בפרמטר של בעלי השכלה אקדמית, ישראל נמצאת בראש הטבלה לפני יפן והמדינות הסקנדינביות. רק שריבוי התארים האקדמיים אינו משפר את יכולותינו המקצועיות. הכמות לא משפרת את האיכות ולעיתים אף פוגעת בה.

תלמידים גרועים גדלים להיות עובדים גרועים
העדרך האיכות מורגש לא רק בקרב הישראלים המבוגרים. גם בקרב הילדים שלנו האיכות נמצאת בחסר. נתוני הפיז"ה, אותם עוברים הילדים שלנו בבתי הספר, גם הם מציבים את ישראל בתחתית טבלת ההישגים.

כך תלמידים גרועים גדלים להיות עובדים גרועים. ואם לא נתעלם מהעובדה שבתוך כ- 40 שנה כ- 50% מילדי הארץ יהיו חרדים וערבים, היכולות המקצועיות שלנו צפויות להיות עוד יותר גרועות.

ולסיכום, עוד נתון מעניין עלה מדו"ח בנק ישראל. מסתבר שב- 2016 הייתה עלייה של 1.5% במספר שעות העבודה למועסק. במילים אחרות, בשנה החולפת הישראלים עבדו 38 דקות שבועיות יותר משנת 2015. מזל שלפני כחודש חתמה ההסתדרות על הסכם קיבוצי חדש במגזר הפרטי, לפיו שבוע העבודה בישראל יקוצר בשעה – מ-43 שעות שבועיות ל- 42 שעות שבועיות. בעולם, אגב, שבוע עבודה הוא כ- 40 שעות ואף פחות. המתמטיקה פשוטה והמסקנה ברורה: גם השנה נמשיך לעבוד הרבה ולקבל מעט.

שינוי גודל גופנים