דיני עבודה בעידן הקורונה

משרד הכלכלה דחה בקשה לפיטורי מורה זמנית בהיריון

היא בחרה לא ליידע את מעסיקיה בדבר הריונה. רק לאחר שההחלטה על פיטוריה התקבלה ולפני שהפיטורים נכנסו לתוקף, היא הודיעה למועצה על הריונה. בשל כך, לטענתה, פיטוריה התבצעו בניגוד לחוק והיא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה

 

פיטורי נשים בהיריון הם תופעה נפוצה במשק הישראלי. הם גם אחת התלונות השכיחות בבתי הדין לעבודה וביחידה הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה.

חוק שוויון הזדמנות בעבודה וחוק עבודת נשים, קובעים במפורש שאין לפטר עובדת בהריון אשר עבדה לפחות 6 חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ללא היתר מיוחד מממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה. במידה והמעסיק לא קיבל את האישור המבוקש ובכל זאת פיטר אישה הרה – ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה. אם יימצא שהמעסיק אכן פיטר את המתלוננת בניגוד לחוק היא תהיה זכאית לפיצויי כספי.

בחלק מהמקרים היחידה לאכיפה במשרד הכלכלה מאשרת בקשות המעסיקים לפיטורי נשים בהריון. אך ישנם מקרים בהם בקשותיהם נדחות. כמו במקרה של מורה זמנית בבית ספר בצפון הארץ, שפוטרה בהיותה בהריון והגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

התובעת הועסקה במשך שלוש שנים כמורה זמנית לאזרחות בבית ספר תיכון בצפון הארץ. יום בהיר אחד היא פוטרה. המועצה המקומית שהיא גם הבעלים של בית הספר, נימקו את פיטוריה בכך שמלכתחילה תפקידה היה זמני והחוק מאפשר לפטר עובד זמני בתום אחת משלושת שנות העסקתו הראשונות.

לפני שהמורה קיבלה מכתב פיטורים, היא זומנה לשיחת שימוע כפי שדורש זאת החוק. אך היא בחרה לא ליידע את מעסיקיה בדבר הריונה. רק לאחר שההחלטה על פיטוריה התקבלה ולפני שהפיטורים נכנסו לתוקף, היא הודיעה למועצה על הריונה. בשל כך, לטענתה, פיטוריה התבצעו בניגוד לחוק והיא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה.

בתביעה בבית הדין, היא דרשה לבטל את פיטוריה וזאת עקב היעדר היתר ממשרד הכלכלה המותיר את פיטוריה. בית הדין הוציא צו ביניים למניעת כניסת הפיטורים לתוקף וזאת עד להחלטת הממונה במשרד הכלכלה.

המועצה והבעלים של בית הספר, הגישה בקשה למשרד הכלכלה לקבלת היתר פיטורים עבור המורה הזמנית. בבקשה צוין שפיטוריה של העובדת נעשו ללא קשר להריונה. כך גם הצהירה העובדת עצמה.

במהלך הדיונים בתיק, טען הממונה כי אין להעניק אישור אוטומטי לפיטורי אישה הרה, כל עוד אין מניעה להמשך העסקתה על אף הריונה. יתרה מכך, מטרתו של חוק עבודת נשים בישראל היא להגן על האישה העובדת ולמנוע ממנה מצב בו היא מוצאת את עצמה מפוטרת בשל הריונה ומתקשה למצוא מקום עבודה חלופי. עוד נטען כי השיקול של המועצה המקומית וכן של משרד החינוך בדבר מניעת קביעות ממורים זמניים בדרך של פיטוריהם ללא כל סיבה מוצדקת,  אינו רלוונטי כלל לבחינת השאלה בדבר האפשרות להמשך העסקה עקב היריון.

בסופו של דבר, דחה הממונה את בקשת המועצה לפיטורי המורה. הוא ציין: "בהתבסס על גרסאות הצדדים, העובדת ממשיכה להיות מועסקת כיום בשנה"ל תשע"ז ולא נקלטו עובדים אחרים במקומה. לפיכך נמצא כי יש באפשרות המעסיק להמשיך בהעסקת העובדת ופיטורי העובדת בעת בה היא מוגנת אינו פתרון בלתו אין".

שינוי גודל גופנים