הודעת פיטורין במסרון בהיותה בהריון
"בעלת הגן הוסיפה חטא על פשע בכך שלא החזירה את התובעת לעבודה, אף לאחר שקיבלה מכתב התראה על אי-חוקיות הדבר"
פנינה מרום, עבדה כסייעת בגן ילדים "גן פרפראות". בחודש אפריל 2014 היא קיבלה מכתב פיטורין בו נאמר שעבודתה תסתיים בעוד חודש. עם זאת, העובדת המשיכה לעבוד גם בחודשים שלאחר מכן. בחודש יוני היא גילתה שהיא בהריון ועל כך מייד סיפרה לבעלת הגן. היא המשיכה לעבוד עד סוף חודש אוגוסט, אז כל עובדי הגן יצאו לחופשה מרוכזת. ימים ספורים לאחר מכן, קיבלה העובדת מסרון ממנהלת הגן בו נאמר שבהמשך למכתב הפיטורין שהיא כבר קיבלה היא לא תחזור לעבודתה בשנת הלימודים הבאה.
העובדת מייד פנתה לעורך דין, אשר שלח מכתב דרישה להנהלת הגן להחזיר את הסייעת לעבודה לאלתר, וזאת משום שפיטוריה נעשו בניגוד לחוק. ההנהלה השיבה שהסייעת פוטרה בהתאם לדרישת החוק. היא לא פוטרה בחודש אוגוסט באמצעות מסרון אלא פוטרה בחודש אפריל באמצעות מכתב פיטורים מסודר. יתרה מכך, כפי שהשיבה ההנהלה במכתב, הם נדהמו לגלות שהעבדת הייתה בהריון וזאת משום שהיא לא העבירה שום מסמך רפואי המוכיח את הטענה. על כך, נטען במכתב, פיטוריה בטלים ועליה להתייצב לעבודה בכפוף להמצאות אישור על הריון.
הסייעת בחרה שלא לשוב לעבודה בגן וגם לא להשיב למכתב ההנהלה. בתגובה שלחה ההנהלה מכתב לסייעת באמצעות עורך דינה, בו נאמר שיש לראות בהתנהלות זו של הסייעת התפטרות לכל דבר ועניין. הסייעת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בו טענה שפוטרה בניגוד לחוק בהיותה בהריון.
לטענת התובעת, היא אכן פוטרה בחודש אפריל אך פיטורים אלה בוטלה לאחר שהיא שבה לעבודתה הסדירה ועבדה בגן עד חודש אוגוסט. היא הציגה ראיות המוכיחות שהנהלת הגן ידעה על הריונה עוד בחודש יוני, אך בכל זאת החליטה לפטר את העובדת בניגוד לחוק. כמו כן, היא פוטרה ללא שיחת שימוע ובאמצעות מסרון. בנוגע להחלטתה שלא לחזור לעבודה בעקבות המכתב שקיבלה מהנהלת הגן באמצעות עו"ד, היא הסבירה שהסיבה לכך נבעה מתחושת ההשפלה שחוותה. לכן העדיפה לא לחזור לשם ובמקום זה לדרוש פיצויים.
מנגד טענה הנהלת הגן שפיטוריה בוצעו בחודש אפריל והם נותרו בתוקף, גם לאחר שהסייעת המשיכה לעבוד. הנהלת הגן בסך הכל הסכימה לבקשתה של הסייעת להאריך את תקופת ההודעה המוקדמת. המסרון שקיבלה בחודש אוגוסט היה כדי להזכיר לה את ההסכם בין הצדדים. יתרה מכך, מאחר והסייעת לא שבה למקום עבודתה בעקבות המכתב שקיבלה ובו נאמר לה שפיטוריה מבוטלים, ניתן לראות במעשה כי התפטרות מרצון. לכן היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים.
השופט דורי ספיבק, קבע שכאשר הסייעת לא סיימה את עבודתה בתאריך שנקבע על ידי ההנהלה והמשיכה לעבוד כהרגלה שלושה חודשים לאחר קבלת מכתב הפיטורין, הרי שהנטל להוכיח שלא מדובר בפיטורים מוטל על המעסיק. וההנהלה לא הצליחה להוכיח שמדובר ב"הארכת הודעה מוקדמת".
עוד קבע השופט כי הנהלת הגן ידעה על הריונה של הסייעת עוד בחודש יוני אך בחודש אוגוסט בכל זאת החליטה לפטרה. "בעלת הגן הוסיפה חטא על פשע בכך שלא החזירה את התובעת לעבודה, אף לאחר שקיבלה מכתב התראה על אי-חוקיות הדבר".
בסופו של דבר פסק השופט על הנהלת הגן לשלם לעובדת פיצויי פיטורים שלא כדין (פיטורים ללא שימוע וגם באמצעות מסרון) וכן פיצויים בגין הפרה ברורה וחד משמעית של חוק עבודת נשים. בסך הכל 43 אלף שקל.
