פיצויי פיטורים בשמירת היריון
"הוראה זו עולה בקנה אחד עם מטרת חוק העסקת נשים, שכל מטרתו לספק מטריית הגנה רחבה לנשים הרות וכאלה שרק מתכננות להפוך לאימהות. החוק אמור לצמצם את הפגיעה בהכנסותיהן של נשים אלו"
חוק עבודת נשים תשי"ד-1954 קובע במפורש את זכויותיהן של נשים עובדות. הוא אוסר לפטר עובדות במהלך טיפולי פוריות ולא על רקע טיפולי פוריות. הוא נותן זכות לנשים לא לספר על הריונן בעת הליך קבלה לעבודה ואוסר להפלות נשים בקבלת העבודה רק בשל היותן נשים. הוא אוסר לפטר נשים בחופשת לידה ואחריה, תוך הגדרה ברורה מהי חופשת לידה והפיצוי שמגיע לעובדת בעדה.
אך חוק נשים עובדות אינו מתייחס לתקופת שמירת הריון וחישוב פיצויי פיטורים על תקופה בה העובדת הייתה בחופשה זו. פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עשוי לשנות את תמונת המצב וזאת עקב תביעתה של מנהלת חנות ברשת הוניגמן.
המנהלת הועסקה ברשת במשך שנתיים, במהלכם כחודשיים היא שהתה בשמירת הריון ועוד שלושה חודשים של חופשת לידה. לאחר שהתפטרה הרשת לא הכניסה לחישוב של גובה פיצויי הפיטורים שלה את התקופה של שמירת הריון.
למעשה, לאחר שנתיים של עבודה ברשת העובדת הודיעה על כוונתה להתפטר לטובת טיפול בתינוק הרך. על פי החוק היא הייתה זכאית לפיצויי פיטורים אלא שהמעסיק לא כלל בפיצויים אלו את התקופה של שמירת הריון. היא הגישה תביעה ודרשה לשלם הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין הפרת חוק עבודה בישיבה, החזרי הוצאות נסיעה והפרשי פיצויי פיטורים.
בית הדין האזורי לעבודה הודה כי מדובר בסוגיה שטרם הוכרעה בפסיקה וכי טרם נקבעה לגביה הלכה חד משמעית, זאת לאור פסקי דין סותרים עניין תקופת שמירת הריון וההטבות הסוציאליות להן זכאיות העובדות.
בסופו של דבר פסק בית הדין כי הוראות חוק עבודת נשים תומכות במסקנה לפיה היעדרות עובדת בשל שמירת הריון, אינה פוגעת בזכויות הסוציאליות של העובדת כמו ותק ופיצויי הפיטורים. כמו כן, צין השופט כי הוראה זו עולה בקנה אחד עם מטרת חוק העסקת נשים, שכל מטרתו לספק מטריית הגנה רחבה לנשים הרות וכאלה שרק מתכננות להפוך לאימהות. החוק אמור לצמצם את הפגיעה בהכנסותיהן של נשים אלו.
על פי הפסיקה, תקופה בה שהתה התובעת בשמירת הריון תובא במניין במלואה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
