דיני עבודה בעידן הקורונה

האם גלישה באינטרנט במהלך שעות העבודה היא גניבה מהמעסיק?

בית הדין לעבודה קיבל שתי תביעות: אחת מהעובד שפוטר ואחת מהחברה שפיטרה ודרשה שהעובד, אשר הקדיש כ- 50% מזמנו במהלך העבודה לגלישה פרטית באינטרנט, להשיב לה כ- 50% מהשכר שקיבל

האם גלישה באינטרנט במהלך שעות העבודה נחשבת ל"גניבת" שעות העבודה מהמעסיק? האם מותר למעסיק לפטר את העובד הגולש ללא שיחת שימוע, ללא פיצויי פיטורים ועוד לדרוש השבת השכר שקיבל? לשאלות אלו ניסה לענות בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הוא קיבל שתי תביעות: אחת מהעובד שפוטר ואחת מהחברה שפיטרה ודרשה שהעובד, אשר הקדיש כ- 50% מזמנו במהלך העבודה לגלישה פרטית באינטרנט, להשיב לה כ- 50% מהשכר שקיבל.

מדובר בעובד אשר הועסק במשך שנתיים בחברת "הנסיך הקטן" לשיווק צעצועים בתפקיד מנהל תחום צעצועים. באחד מן הימים הוא זומן לשיחה במשרדי ההנהלה במהלכה התבשר כי הוא מפוטר לאלתר וזאת ללא אפשרות לקבל דמי פיצויים וכל שאר התנאים הסוציאליים המגיעים לו על פי חוק.

לעובד נאמר כי סיבת הפיטורים נובעת מתפקודו הלקוי, מה שהביא את החברה להפסדים וכן כי הוא נהג "לגזול" מהחברה שעות עבודה באמצעות גלישה באינטרנט בענייניו האישיים. הוא אף חסם את חלון משרדו בפוסטרים ושינה את מיקום השולחן על מנת שלא ניתן יהיה לראות במה בדיוק הוא עוסק כשהוא יושב מול המחשב. החברה בדקה את ההיסטוריה במחשבו האישי עליו עבד וגילתה כי את 50% משעות העבודה הוא העביר בצפייה בסרטים ובסדרות ובכך למעשה "גנב" שעות עבודה מהחברה. החברה בדקה גם את הטלפון הנייד שלו וגילתה שרוב שחות הנכנסות לא היו בענייני עבודה, כמו גם המיילים שקיבל.

העובד המפוטר פנה לבית הדין בטענה כי לא נערך לו שימוע על פי חוק והוא לא קיבל פיצויים. בחברה טענו כי לא נערך לו שימוע משום שלא פעם הובהר לו על תפקודו הלקוי והוא לא שיפר את תפקודו. לטענתה מדובר ב"נוכל" שהונה אותה, לכן היא הייתה רשאית לשלול את פיצויי הפיטורים שלו וכן לוותר על שיחת שימוע.

החברה הגישה תביעה נגדית ועתרה להשבת שכר בגובה של 50% מהשכר ששולם לו במהלך שנתיים להעסקתו בחברה. כמו כן, היא דרשה השבת מחצית מדמי הפנסיה ודמי הבראה שקיבל.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל בחלקה את תביעתו של העובד ודחה את תביעת הנגד של החברה.

השופטת אריאלה גילצר מצאה כי החברה לא ערכה שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה ועל כך היא חייבת לפצות את העובד. באשר לטענות על גלישתו באינטרנט במהלך שעות העבודה, על החברה היה לעלות את הטיעונים הללו במהלך השימוע ולתת לעובד הזדמנות להגיב ולהתגונן. הראויות שהציגה החברה בנוגע לגלישה באינטרנט של העובד לא היו מספקות, כל שכן בדיקת ההיסטוריה במחשבו האישי נעשתה ללא מומחה רלוונטי.

השופטת קבעה כי על המעסיק לפקח על העובד בזמן אמת ולא להגיש לאחר שנתיים תביעה על השבת שכר עבודה. ייתכן וגלישה באינטרנט במהלך שעות העבודה מהווה "גזילה" של שעות העבודה אולם על המעסיק להזהיר את עובדיו לבל יעשו כן ולקבוע נהלים ברורים בנושא.

השופטת קבעה כי למעסיק אסור בשום אופן ומשום סיבה שהיא לשלול את זכויותיו הבסיסיות של העובד כגון פיצויי פיטורים. גם אם היא אינה שבעת רצון מתפקודו של העובד, עליה לנהוג על פי חוק, לערוך שימוע לפני פיטורים ולשלם לו את כל מה שמגיע לו.

שינוי גודל גופנים