דיני עבודה בעידן הקורונה

החל מינואר 2015 המעסיק יהיה חייב להודיע אם התקבלתם או לא התקבלתם לעבודה

החוק מחייב את המעסיקים (לא את חברות ההשמה) לעדכן מועמדים פוטנציאליים לתפקיד אשר עברו ראיון עבודה ומבחני מיון מכל סוג בנוגע להתקדמותו של הליך המיון לתפקיד. כמו כן החוק מחייב את המעסיקים להודיע למועמדים הפוטנציאלים על אי קבלת התפקיד בכתב (בדואר או אימייל)

למצוא עבודה זה לא תמיד קל. על אחת כמה וכמה כשמדובר בעבודה טובה התואמת את הכישורים המקצועיים שלנו ומבטיחה לנו תגמול כספי ראוי. אבל גם אז, כשנדמה לנו שהנה מצאנו את מה שחיפשנו, עברנו ראיון עבודה, מבחני מיון שונים ומשונים והתמלאנו תקווה, נותרנו עם אי ודאות מורטת עצבים. התקבלנו או לא? בינתיים דחינו הצעות אחרות בתקווה שבסופו של דבר נקבל תשובה חיוביות או שלילית. העיקר שנקבל תשובה ונוכל להתקדם הלאה. משום שברוב המכריע של ארגונים המעסיקים כלל לא טורחים להודיע למבקשי עבודה שעברו ראיון או מבחני מיון בדבר אי התאמתם לתפקיד. ובדיוק את העוול הזה החליט המחוקק הישראלי לתקן. בהחלט הגיע הזמן.

התיקון החדש לחוק העובד נכנס לתוקף ב- 30.1.15. מי שיזם וקידם אותו הוא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ מהליכוד. המטרה הייתה להתאים את החוק לשינויים המשמעותיים שאירעו בשוק העבודה בשנים האחרונות בכל הנוגע לתהליכי גיוס ומיון עובדים. אם בעבר הקבלה למקום העבודה הייתה כרוכה בראיון עבודה עם המנהל, הרי היום נדרשים העובדים הפוטנציאליים לעבור סדרה שלמה של ראיונות עבודה, מבחני מיון, מבדקי ידע, אבחונים פסיכולוגיים, בדיקות אמינות, מפגשי סימולציה ומה לא. העובדים הפוטנציאליים נדרשים להשקיע אנרגיה לא מבוטלת וזמן, במהלכו הם דוחים הצעות רלוונטיות אחרות. בלא מעט מקרים מדובר בהמתנה של חודשים ארוכים במהלכם אנשים מפספסים הזדמנויות אחרות ולבסוף נותרים ללא עבודה.

מעתה, החוק מחייב את המעסיקים (לא את חברות ההשמה) לעדכן מועמדים פוטנציאליים לתפקיד אשר עברו ראיון עבודה ומבחני מיון מכל סוג בנוגע להתקדמותו של הליך המיון לתפקיד. כמו כן החוק מחייב את המעסיקים להודיע למועמדים הפוטנציאלים על אי קבלת התפקיד בכתב (בדואר או אימייל). במידה ואת התפקיד קיבל מועמד אחר, על המעסיק להודיע למועמדים אחרים על אי קבלת התפקיד בתוך 14 ימים מהמועד בו האדם האחר קיבל את התפקיד המדובר.

החוק אינו חל על משרות או עבודות שתקופתן אינה עולה על 30 ימים, על עבודות בענף ההסעדה ועל עבודות אצל מעסיק עם פחות מ- 25 עובדים.

נגד המעסיקים אשר יפרו את חובתם ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה המוסמך לפסוק פיצויים גם על נזק לא ממוני וכן לתת צו לתיקון ההפרה, וזאת מבלי שהעובד יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק כספי כלשהו. כמו כן, ניתן להגיש תלונה למשרד הכלכלה אשר יטיל על המעסיקים העבריינים קנסות בגובה של כ- 20 אלף שקל.

שינוי גודל גופנים