דיני עבודה בעידן הקורונה

העובד ביקש העלאה שכר אך המעסיק סירב, לכן הוא גרם נזק מכוון לחברה וישלם פיצוי 430 אלף שקל

יש מקום להבהיר ולחדד שהחוק אינו יכול לתת לעובדים רישיון לגרום נזקים למעסיקים. מוכרח להיות איזון בין שני הצדדים: מצד המעסיק אשר חייב לקחת בחשבון טעויות ותאונות מסוג זה שנגרמים על ידי העובדים ומצד העובד אשר מחויב לצמצם את הטעויות והנזקים למינימום

 

בשנת 2007 דן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיקו של נהג משאית, שנקלע לתאונת דרכים וגרם נזק למשאית של החברה בה הועסק. בחברה דרשו ממנו השתתפות עצמית ובאמצעות בית הדין ניסו לחייב אותו לשלם את שווי הנזק שנגרם למשאית. אז דרשו. בית הדין קבע שניתן לראות בתאונות מסוג זה תאונות צפויות במהלכם הרגיל של הדברים בעסק, בעיקר כשמדובר בהובלות הכרוכות בנהיגה ממושכת בכבישים. לכן, אין לחייב את הנהג בתשלום עבור הנזק.

אם כך, אולי גם מנהל הפרדסים והאחראי על שינוע הקלמנטינות לבית האריזה, שבתיקו דן בית הדין ממש לאחרונה, לא צריך לפצות את החברה בנזק שנגרם לה באחריותו?

מדובר בתיקו של העובד לשעבר בחברה חקלאית העוסקת בגידול פירות הדר. באחד הימים פנה העובד להנהלת החברה וביקש העלאה בשכר. ההנהלה סירבה והוא החליט לנקום.  הוא הותיר בזדון את מכלי הפרי בפרדס שעבד, חשופים לשמש. כתוצאה מכך הפירות נרקבו.

בחברה טענו שהעובד הפר חובת האמון שלו למעסיקו וזאת בהיותו מחזיק בתפקיד הבכיר ביותר בשטח והאחראי על תפעול הפרדסים. הם דרשו מהעובד פיצוי בסך 430 אלף שקל.

השופט מצא כי אכן התנהגותו של העובד נבעה מכעסו, על רקע סירובה של ההנהלה להעלות את שכרו. עם זאת, השופט פסק כי מדובר בהפרה יסודית של חוזה העבודה עם העובד אשר מצדיקה פסיקת פיצוי בגובה הנזק שנגרם לחברה.

זוהי פסיקה חריגה, טוענים עורכי דין מומחים בדני עבודה. בתי המשפט בישראל בדרך כלל לא ממהרים להטיל אחריות על עובד בגין נזקים שגרם. אחרת עלול להיווצר מצב של פחד וחשש בקרב העובדים למלא את תפקידם ללא גרימת נזק. זהו למעשה סירוס מקצועי שחייבים להיזהר ממנו.

אך כן יש מקום להבהיר ולחדד שהחוק אינו יכול לתת לעובדים רישיון לגרום נזקים למעסיקים. מוכרח להיות איזון בין שני הצדדים: מצד המעסיק אשר חייב לקחת בחשבון טעויות ותאונות מסוג זה שנגרמים על ידי העובדים ומצד העובד אשר מחויב לצמצם את הטעויות והנזקים למינימום. העובד יהיה אחראי על הנזק במידה ויוכח שהוא עשה זאת בזדון ובצורה רשלנית, הכוללת אדישות להסתברות לקרות הנזק. על אחת כמה וכמה כשמדובר במנהל בכיר, שמטבע הדברים מוטלות עליו חובות אמון מוגברות.

המומחים ממליצים לסכם מראש ולציין בחוזה עבודה אישי את סוג האחריות שתוטל על העובד ואת הסנקציות הכלכליות שיוטלו עליו במידה ויפר את חובתו. בצורה כזו יהיה קל יותר להוכיח את הנזק או את החפות.

שינוי גודל גופנים