דיני עבודה בעידן הקורונה

העובד זכה ללחיצת יד מהמנכ"ל, התרגש ולקה בשבץ מוחי. מל"ל הכיר בו כנפגע עבודה

השופטת: "דחק נפשי בלתי רגיל יכול להתבטא בתחושה שלילית קיצונית כגון התרגזות, כעס, בהלה, פחד, הודעת פיטורים, אך גם בתחושה חיובית כגון הודעה מפתיעה או אמרה מרגשת, הכל לפי עוצמתה של אותה תחושה"

 

אירוע מוחי עלול להיגרם מסיבות רבות, לעיתים אף משונות למדי. לא רק תחושה שלילית כגון כעס, בהלה או הודעת פיטורים של קרוב משפחה, יכולה להביא את האדם למצב של אובדן פונקציות תפקודיות במוח. גם תחושה חיובית טומנת בחובה סכנה לשבץ מוחי. אנחנו כמובן לא נעסוק כאן בפרקטיקה הרפואית אלא נאיר את עיניכם בדבר פסק דין מסקרן שדן בדיוק בסוגיה זו בהקשר להכרה בעובד כנפגע עבודה.

התובע , גבר בשנות החמישים המאוחרות לחייו, עבד בחברת "המשקם" בתפקיד מחסנאי. החברה מעסיקה קשישים ובעלי כושר עבודה מוגבל. באחד הימים לסניף בו הוא עבד הגיע מנכ"ל החברה. המנכ"ל לחץ את ידו של העובד והביע בפניו את שביעות רצונו מתפקודו המקצועי המסור. לא חלפו חמש דקות והעובד לקה בשבץ מוחי מסוג TIA.

לאחר חודשים ארוכים של התאוששות, הגיש העובד תביעה לביטוח לאומי בדרישה להכיר בשבץ המוחי בו לקה כתאונת עבודה. לטענתו השבץ נגרם לו עקב התרגשות חריגה על רקע המפגש עם המנכ"ל.

הצדדים סיכמו על מינוי מומחה רפואי בתחום הנירולוגיה שייתן את דעתו בעניין. המומחה קבע כי לאור אופיו החיובי של האירוע ולא השלילי, לא סביר להניח שהוא זה שגרם לשבץ. כמו כן, לסיכומו של המומחה, לאור העובדה שהתובע לקה בעוד מספר אירועים מוחיים בעבר, ניתן להסיק שלא המפגש עם המנכ"ל גרם לשבץ אלא מצבו הרפואי של התובע.

התובע לא קיבל את מסקנתו של המומחה ובית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מינה מומחה נוירולוגי נוסף. לשמחתו של התובע מסקנותיו היו שונות. הוא קבע כי אכן קיים קשר סיבתי בין התרגשות חריגה על רקע המפגש עם המנכ"ל והופעת השבץ המוחי. הרי סמיכות הזמנים המובהקת הנמדדת בדקות ספורות, בין שני האירועים, לא מותירה ספק שמדובר בטריגר לשבץ.

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ קיבלה את התביעה וציינה: "דחק נפשי בלתי רגיל יכול להתבטא בתחושה שלילית קיצונית כגון התרגזות, כעס, בהלה, פחד, הודעת פיטורים, אך גם בתחושה חיובית כגון הודעה מפתיעה או אמרה מרגשת, הכל לפי עוצמתה של אותה תחושה.

בחינת "חריגות האירוע" תיבחן מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הנפגע והאם האירוע היה חריג ביחס למצבו של התובע ולא ביחס למאן דהוא. במקרה זה נקבע כי סמיכות הזמנים של דקות ספורות בין ההתרגשות לשבץ המוחי בו לקה התובע פועלת לטובתו, כאשר בעניין זה יש לזכור שבתחום הביטחון הסוציאלי פועל הספק לטובתו של המבוטח".

בית הדין קבע כי השבץ המוחי שנגרם לעובד בעקבות ההתרגשות החריגה על רקע פגישתו עם המנכ"ל, היא תאונת עבודה לכל דבר.

שינוי גודל גופנים