דיני עבודה בעידן הקורונה

יחסי עובד-מעביד: שני פסקי דין חדשים

יח"צן מסיבות דרש להכיר ביחסי עובד-מעביד במועדון שעבד, ביה"ד סירב; אלמנתו של מוני פנאן לא תקבל שכר ותנאים סוציאליים מפעילותו של בעלה ז"ל במכבי תל אביב

כאשר אדם מקבל תפקיד בחברה או בארגון הוא נכנס למערכת יחסים עסקית הנקראת – יחסי עובד-מעביד. זהו מעין סטטוס המקנה לו זכויות וחובות, הן במהלך העסקתו והן לאחר סיומה. עם זאת, לא כל מי שקיבל משרה או תפקיד נחשב לעובד מהשורה, לגביו חלים הזכויות והחובות של עובד-מעביד. על מנת לקבוע האם בין הצדדים אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד, בתי הדין לעבודה בוחנים את ההתקשרות מכמה זוויות. על כך אנו נרחיב בכתבה נפרדת, כאן במדור החדשות של תלושדין. כעת, לפניכם שני פסקי דין אחרונים השופכים אור על הסוגיה של יחסי עובד-מעביד.

יח"צן מסיבות – שותף או עובד שכיר?
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה את תביעתו של יח"צן מסיבות שדרש מבעל המועדון בו הוא עבד לטענתו כשכיר, להכיר ביחסי עובד-מעביד ועל כך לשלם לו את כל מה שמגיע לו לאחר פיטוריו. בית הדין מצא כי טיב היחסים בין שני הצדדים היה שותפות עסקית ולא ביצוע עבודה.

התובע טען כי התקבל לעבודה במועדון לילה בחיפה, כמנהל פרויקטים ואיש יחסי ציבור. בעלי החברה הציעו לו לקבל אחוזים מהרווחים העתידיים ובהמשך אף הציעו לו להיכנס כשותף במועדון. אלא שבפועל המועדון ספג הפסדים וכשהתובע לא קיבל שכר הוא הפסיק לעבוד במקום.

בעלי המועדון טענו כי הם לעולם לא העסיקו את התובע ולעולם לא שילמו לו שכר, בטח לא באמצעות תלושי שכר. אכן, מהעדויות והראויות שנאספו, הרשמת מירי שי גרינברג, מצאה כי התובע גוייס לחברה בשל היכרותו עם הספקים וגורמים אחרים בתחום, אך ורק במטרה לסייע למועדון בקידומו. יתרה מכך, התובע לא הציב לבית הדין די ראיות המוכיחות את צדקתו. בין הצדדים לא התקיים הסכם למתן עבודה, לא הייתה כל הסכמה על שכר, לא הוגדרו שעות עבודה ומנוחה. כמו כן, התובע היה ראשי לעסוק בכל עבודה אחרת ללא הגבלה. כל אלה מוכיחים כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד-מעביד.

אלמנתו של מוני פנאן – האם היא זכאית לפיצוי ממכבי?
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעתה של שרון פנאן, אלמנתו של מנהל מכבי תל אביב לכדורסל, מוני פנאן, אשר דרשה לקבל שכר מפעילותו של בעלה בקבוצה. היא ביקשה להכיר בפעילותו במשך 7 שנים שקדמו להגשת התביעה, כיחסי עובד-מעביד ועל כך לקבל את הפיצויים והתנאים הסוציאליים להם היה זכאי על פי חוק כגון פיצויי פיטורים, פדיון הבראה וחופשה. 

השופטת דגית ויסמן קבעה  כי היחסים בין הצדדים בזמן אמת לא היו יחסי עובד-מעביד. פעילותו של מוני פנאן בקבוצה הייתה במסגרת היותו חבר ומנהל דירקטור ללא שכר. למעשה, בהתאם לתקנון התאחדות החברה, אף מנהל או דירקטור לא קיבל שכר אלא אם האסיפה הכללית הייתה מחליטה פה אחד אחרת. לגבי מוני פנאן כזו החלטה לא התקבלה לעולם.

הנתבעים, מכבי חיפה, טענו כי פנאן התחיל את דרכו בחברה כאוהד מושבע ולאחר מכן הפך למנהל ומשקיע. תפקידו היה כמו זה של בעל מניות ודירקטור אך בהתנדבות, בדומה ליתר בעלי המניות.

בנוסף לאלה, לפנאן במשך שבע שנות פעילותו בחברה היו מקורות פרנסה אחרים. כולם ידעו ולכך היו גם לא מעט הוכחות, כי פנאן חי ברמת חיים גבוהה ונתפס על ידי סובביו כאיש אמיד מבחינה כלכלית. עובדות אלו, כפי שציינה השופטת, מעידות על האופן בו ראה פנאן את פעילותו בחברה. זו לא הייתה עבורו "עבודה" או "השתכרות" אלא התנדבות והשקעה בקבוצה האהובה. יתרה מכך, שני ילדיו של פנאן הועסקו כשכירים בחברה, מה שלא מותיר ספק כי פנאן היה מודע לאפשרות להיות שכיר. אך הוא ככל הנראה אינו חפץ בכך.

שינוי גודל גופנים