דיני עבודה בעידן הקורונה

מוכרת ב"זארה" קניון עזריאלי הואשמה בגניבה והושפלה בנוכחות עמיתיה. איזה פיצוי היא קיבלה?

באחד הימים לקראת סיום המשמרת, ביקשה העובדת למדוד כמה פריטים על מנת לרכוש אותם. המנהלת החדשה התערבה בנעשה, נטלה לדיה את הבגדים והטיחה אותם בעובדת, תוך שהיא מרימה את קולה ומאשימה אותה בגניבה בנוכחות עובדים נוספים

האם התפטרות מרצון יכולה לזכות את העובד בפיצויי פיטורים? התשובה היא כן. חוק פיצויי פיטורים כולל רשימת נסיבות בהן  גם עובד שהתפטר זכאי לפיצויי פיטורים. נסיבות כגון הגעה לגיל הפרישה, מצב בריאותי לקוי, צורך בטיפול בילד אחרי לידה או קבלת ילד לאימוץ, מעבר למקום מגורים מרוחק ועוד. גם יחס משפיל ולשון הרע כלפי עובד מצד מעסיקו, שאומנם אינם מופיעים בחוק פיצויי פיטורים, יכולים לזכות את העובד בפיצויים כפי שפסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיקה של עובדת "זארה".

מיכל עבדה במשך שנתיים ברשת האופנה "זארה" קניון עזריאלי. בסניף בו היא הועסקה  הוחלפה מנהלת חנות במנהלת חדשה. באחד הימים לקראת סיום המשמרת, ביקשה העובדת למדוד כמה פריטים על מנת לרכוש אותם. כך היא נהגה לעשות בכל תקופת העסקתה ברשת וכך נהגו לעשות עובדים אחרים. לשם כך ביקשה העובדת מאחראית משמרת להסיר את הזמזמים שהוצמדו לבגדים. גם זה היה מעשה מקובל. אלא שהמנהלת החדשה התערבה בנעשה, נטלה לדיה את הבגדים והטיחה אותם בעובדת, תוך שהיא מרימה את קולה ומאשימה אותה בגניבה בנוכחות עובדים נוספים. העובדת אספה את הפריטים שמדדה וניגשה לקופה על מנת לשלם עליהם. אך מנהלת לא הניחה לה, הלכה אחריה ושוב האשימה אותה בגניבה ושוב בטונים גבוהים ובנוכחות עובדי החנות והלקוחות. המנהלת אף דרשה שהעובדת תעמוד בתור כמו שאר לקוחות החנות, ולא כפי שנהגו עובדי החנות לשלם בקופה נפרדת.

כפי שציינה העובדת בתביעתה בבית הדין, מאז אותו המקרה החלה המנהלת החדשה להתעמר בה. מידי יום ביומו היא הייתה פונה אליה בבקשה לבדוק את חפציה האישיים לפני עזיבת החנות וזאת לטענתה של העובדת בכוונה להשפיל אותה בפני עובדים אחרים. היא נהגה כלפיה כאילו הייתה גנבת, דיברה אליה בטונים גבוהים ובכלל יצרה בסניף סביבת עבודה שאיננה נינוחה. העובדת העידה שבמהלך התקרית היא פנתה למנהלת ושאלה אותה במפורש אם היא מאשימה אותה בגניבה ואילו זו השיבה לדבריה: "כן, ואני אף רוצה אחרי הקנייה לבדוק לך את התיק ביציאה".

על רקע האירועים, שלחה העובדת מכתב להנהלת הרשת, בו הלינה על יחסה של המנהלת החדשה כלפיה. כמה ימים לאחר מכן היא אף נפגשה עם סמנכ"לית משאבי האנוש של הרשת. בסיומה החליטה לסיים את עבודתה בחברה.

העובדת שהתפטרה מרצון על רקע השפלה וביזה מצד המנהלת, הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בדרישה לשלם לה פיצויי פיטורים כדין מפוטרת וכן פיצויים בגין לשון הרע.

השופטת נטע רות קיבלה את גרסתה של התובעת. לדבריה עדותה יצרה רושם אמין ולא הופרכה בחקירה נגדית. "התובעת תיארה התנכלות וכן תיארה את ההתרחשויות באותו יום ככאלה שכללו מספר התנגחויות, תוך כדי השפלתה לרבות הרמת קול וסימני ידיים", ציינה השופטת. כך למשל, מהמכתב ששלחה להנהלה עולה בבירור כי במועד המדובר אירע בחנות מקרה חריג שגרם לתובעת לחוש פגועה ומושפלת וכן לפנות לעזרתה של סמנכ"לית משאבי האנוש.  כמו כן, מהעדויות שנאספו, עולה בבירור כי מנהלת החנות ציינה את קיומו של נוהל בדיקת התיקים אך נמנעה לציין כי נהגה לבדוק בפועל מידי יום ביומו רק את תיקה של התובעת. השופטת השתכנעה גם מכך שהנהלת הרשת פעלה באדישות ונמנעה מלצמצם את הנזק של התובעת באמצעות קיום שיחת עובדים בה היה עליה להבהיר כי מעשה הגניבה המיוחס לעובדת אינו נכון.

בסופו של דבר פסק בית הדין פיצוי לטובת התובעת בסך 30 אלף שקל ועוד 3,500 שקל הוצאות משפט שתשלם הנתבעת.

שינוי גודל גופנים