דיני עבודה בעידן הקורונה

עובדים שעתיים שימו לב: ביה״ד שינה את הלכת סנונית ופסק כי פיצויי פיטורים יחושבו לפי כל תקופת העבודה

"שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד, ותמנע תוצאה שבמקרה מסוים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד"

כיום בישראל מאות אלפי עובדים מועסקים בשכר שעתי. שיטה זו נפוצה במגזרים רבים החל מחברות כוח אדם, דרך חברות קידום מכירות ועד תעשיית ההיי-טק. את שכרם מקבלים העובדים השעתיים לפי מספר השעות שעבדו בפועל בחודש מסוים. כך, מי שעבד 150 שעות בחודש לפי 30 שקל לשעה יקבל תלוש על סך 4,500 שקל. בחודש אחר אותו עובד יקבל 6,000 שקל משום שבפועל עבד 200 שעות חודשיות. חודש לאחר מכן שכרו שוב ישתנה. כעת, נשאלת השאלה מהו סכום פיצויי הפיטורים המגיע לעובד שעתי שפוטר?

במשך כמעט עשרים שנה בתי הדין לעבודה נהגו לפסיק על פי פסק דין סנונית והתקנה מספר 9. כלומר, הפיצויים היו מחושבים על פי הממוצע ב- 12 החודשים האחרונים בלבד במכפלת התעריף האחרון לשעה ששולם לעובד, ללא התייחסות לכל תקופת העסקה בחברה. כתוצאה מכך, מי שבשנה האחרונה עבד יותר קיבל פיצויים גבוהים יותר ומי שעבד פחות קיבל פיצויים נמוכים.

לפני מספר ימים, בצעד דרמטי, ביטל בית הדין הארצי לעבודה את הלכת הסנונית ופסק כי פיצויי פיטורים יחושבו על פי כל תקופת העבודה. ההחלטה התקבלה בעקבות הערעור שהגישה חברת ניקיון על החלטת בין הדין האזורי תל אביב, אשר קיבלה את טענות העובד לחשב את סכום הפיצויים שלו בהתאם להלכת סנונית. חברת הניקיון ערערה ודרשה לחשב את סכום הפיצויים על פי ממוצע השעות של העובד במשך כל שלושת שנות העסקתו בחברה.

"לאחר בחינה חוזרת של הדברים, דומה כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש – הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 דווקא", קבע השופט אילן איטח.

לדבריו של השופט איטח, את העיקרון של תקנה 7, לפיה יש לחשב את השכר לפי חלקיות המשרה של העובד, ניתן ליישם גם לגבי עובד שעתי שהיקף משרדתו משנה לאורך תקופת העסקתו. "שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד, ותמנע תוצאה שבמקרה מסוים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד".

שינוי גודל גופנים