דיני עבודה בעידן הקורונה

רשת האופנה פיטרה עובדת בשל הריונה. כמה פיצוי היא תקבל?

"בתי הדין לעבודה רואים בחומרה רבה אפליה בעבודה בכלל ופיטורי נשים בהריון בפרט, ומעבירים מסר למעסיקים שאין לפטר עובדת בגלל הריונה וכי מעסיק מפלה ייאלץ לשלם על כך מחיר משמעותי"

עונות, רשת חנויות האופנה הישראלית לנשים במידות גדולות, מיתגה את עצמה כחברה שדואגת לנשים. דאגתה מופנית לנשים בעלות מידות לא סטנדרטיות המתמודדות עם אפליה אופנתית וחוסר שיוון הזדמנויות המוצע להן ברוב חנויות האופנה, אשר מוכרות בגדים בעיקר במידות קטנות. אבל מה עם הדאגה לנשים שעובדות בחברה? האם הן מוגנות בכותליה מאפליה ונהנות משיווין הזדמנויות? מסתבר שלא.

לפי פסק דינה של השופטת קרן כהן מבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, רשת עונות פיטרה מנהלת רק כי היא הודיעה להנהלה על הריונה.

עדי אראל, החלה לעבוד בחברת עונות בחודש דצמבר 2011, כמנהלת אזור המרכז של החברה ואחראית על 17 חנויות. בחלוף חודש וחצי ממועד תחילת תפקידה, הודיעה גברת אראל להנהלה שנכנסה להריון. שבוע לאחר מכן היא זומנה לשיחה אצל מנכ"ל החברה, בסופה פוטרה. המנכ"ל האשים אותה כי לא סיפרה על הריונה במהלך ראיון העבודה בטרם שהתקבלה לתפקיד.

המנהלת המפוטרת פנתה להנהלה בדרישה לשלם לה פיצויי בגין פיטורים לא חוקיים על רקע הריונה. הרשת הכחישה כי יש קשר בין פיטוריה להריונה ונימקה את החלטתה באי שביעות רצונה מתפקודה. העובדת לא קיבלה את הנימוק ופנתה לבית הדין האזורי לעבודה, שם הגישה תביעה נגדל חברת עונות.

עדי אראל טענה כי פוטרה אך ורק בשל הריונה וזאת ללא שימוע ובחוסר תום לב. היא סיפרה שכבר במהלך ראיון העבודה היא נשאלה האם בכוונתה להקים משפחה כאשר תשובתה הייתה חיובית.

הנתבעים טענו כי העובדת פוטרה בשל הישגיה הנמוכים ולאחר שהוזהרה והודתה כי אינה מסוגלת למלא את התפקיד המוטל עליה. כמו כן, טענו הנתבעים, כי העובדת התקבלה לתפקיד לתקופת ניסיון בלבד. היא קיבלה לידיה אזור מוצלח ולא כושל כפי שהיא טענה. עוד הוסיפו הנתבעים כי הפיטורים לא נבעו מהריונה של העובדת, הרי הרשת מעסיקה נשים רבות שיצאו לחופשת לידה וחזרו לתפקידן הקודם.

השופטת קרן כהן קבעה כי הריונה של העובדת לא הווה את השיקול היחיד בפיטוריה אם כי המהירות שבה פוטרה והסמיכות למועד ההודעה על הריונה מעידים על כך שמדובר באחד השיקולים המרכזיים. היא השתכנעה שאלמלא ההיריון העובדת הייתה ממשיכה בתפקידה. עוד היא השתכנעה כי האזור אותו קיבלה העובדת לידיה היה במצב רע ולא עמד ביעדים תקופה ארוכה למדי.

בסופו של דבר פסקה השופטת כי העובדת המפוטרת אכן זכאית לפיצויי פיטורין, עקב פיטורים בחוסר תום לב, ללא שימוע הנדרש לפי חוק ועל רקע הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. נקבע כי עונות תשלם פיצוי בגובה של 84,140 שקל בתוספת 11,500 שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

עו"ד שיר-אל נקדימון שייצגה את התובעת במשפט, אמרה עם מתן פסק הדין כי "בתי הדין לעבודה רואים בחומרה רבה אפליה בעבודה בכלל ופיטורי נשים בהריון בפרט, ומעבירים מסר למעסיקים שאין לפטר עובדת בגלל הריונה וכי מעסיק מפלה ייאלץ לשלם על כך מחיר משמעותי."

שינוי גודל גופנים