פיצויים בהתאם להסכם הקיבוצי
הנהג טען שבמשך כל תקופת העסקתו בחברה הוא נהנה מהתנאים המפורטים בהסכם קיבוצי בענף ההובלה. גם שכרו ששולם לו היה בהתאם להסכם זה. יתרה מכך, החברה השתתפה במכרז של המועצה האזורית וכדי לעמוד בתנאי המכרז אף שינתה את שמה ל"משרד הובלות"
בחודש יולי 1997, בין הסתדרות העובדים בישראל והתאחדות מפעלי הובלה, נחתם הסכם קיבוצי. לפני מספר שבועות תוקפו הוארך ותנאי העסקתם של העובדים שופרו, בין היתר באמצעות העלאת שכר המינימום והסדרת תנאי השכר החודשי הכולל בסיס ופרמיה. הסכם זה חל על כל החברות והמפעלים המאוגדים באופן ישיר או עקיף, ובפרט על העובדים שתפקידם הוא נהיגה ושינוע סחורות. הסכם זה אינו חל על עובדים שאינם נהגי רכבי משא בפועל.
לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה דן בתביעתו של נהג משאית אשפה במועצה אזורית, אשר לאחר התפטרותו דרש פיצויים בהתאם להסכם קיבוצי החל על ענף ההובלה. האם בית הדין קיבל את תביעתו?
מדובר בנהג משאית שהועסק במשך 10 שנים כשכיר בחברת הובלות בתחום שירותי פינוי אשפה. לאחר התפטרותו הוא ביקש לקבל שורה של רכיבים, בהתאם להסכם קיבוצי החל על ענף ההובלה. החברה סירבה לבקשתו והנהג עתר לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.
במהלך המשפט התברר כי לאחרונה, בתיק אחר, פסק בית הדין הארצי לעבודה כי סילוק אשפה אינו בגדר הובלה כמפורט בצו ההרחבה בענף ההובלה. מכאן, דרישת הנהג להשוות את תנאי העסקתו לתנאים בענף ההובלה אינה מקובלת.
עם זאת, טען הנהג, שבמשך כל תקופת העסקתו בחברה הוא נהנה מהתנאים המפורטים בהסכם קיבוצי בענף ההובלה. גם שכרו ששולם לו היה בהתאם להסכם זה. התובע הציג התכתבות בינו לבין החברה בה צוין במפורש כי רכיבי שכרו מתבצעים "בהתאם להסכם הקיבוצי בענף ההובלה". יתרה מכך, החברה השתתפה במכרז של המועצה האזורית וכדי לעמוד בתנאי המכרז אף שינתה את שמה ל"משרד הובלות". גם על גבי ניירותיה הרשמיים צוין שזוהי חברת הובלות. כל אלה, לטענתו של הנהג, מהווים הוכחה לכך שכן מדובר בחברת הובלות לפי המפורט בהסכם קיבוצי של הענף וכן הוא זכאי לפיצויים בהתאם להסכם זה.
מנגד טענו בחברה כי את תנאי העסקתו של הנהג, אשר היו דומים לתנאי העסקה בענף ההובלה, היא העניקה לו על סמך רצונה הטוב ולא כי כך חייב אותה החוק. לראיה הציגו בחברה רכיבים מסוימים בהסכם הקיבוצי של ענף ההובלה אותם היא בחרה לא להעניק. כמו כן, טענו בחברה, כי עיסוקה הוא איסוף ופינוי אשפה ממשקי בית ואזורים תעשייתיים ומסחריים, לכן הסכם קיבוצי וצו הרחבה בענף הובלה אינם חלים עליה.
השופטת ורד שפר קיבלה את תביעתו של הנהג באופן חלקי. היא השתכנעה כי לא מדובר בחברת הובלות כמפורט בהסכם קיבוצי בענף ההובלה. בין היתר משום שמעצם העובדה שבמשך תקופת העסקתו של הנהג לא שולמו לו רכיבים מסוימים שכן נכללים בהסכם קיבוצי זה או בצו הרחבה, החברה אינה הכירה בחובה לשלם את מלוא הזכויות מכוח ההסכם. בנוגע לרכיבים שכן שולמו לנהג כמפורט בהסכם, פירושו לכל היותר כי רכיבים אלו בלבד נכללו כתנאי בחוזה העבודה האישי של הנהג.
במקביל מצאה השופט כי היו חודשים בהם החברה לא שילמה כנדרש בחוק הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. לכן על החברה לפצות את העובד בסכומים החסרים.
