פוטר מעבודתו ממניעים גזעניים
בחברה טענו מנגד כי העובד פוטר בשל חוסר שביעות הרצון של ההנהלה מתפקודו וזאת על רקע עבירות משמעת חוזרות. החברה, כך הם טענו, כלל לא ידעה על מוצאו של העובד; "העדה הדרוזית היא "איבר מאבריה" של החברה הישראלית ויש לה תרומה גדולה וחשובה לחברה הישראלית"
חוסר שביעות רצון מתפקודו של העובד היא אכן סיבה מוצדקת וחוקית לפיטוריו של העובד. אבל לא פעם קורה שהמעסיקים מפטרים את העובדים מסיבות לא חוקיות בעליל, כמו גזענות או אפליה, במסווה של תפקוד לקוי. במקרה כזה יכולים העובדים לפנות לבית הדין לעבודה ולמצות את הדין עם העבריינים.
בית הדין האזורי לעבודה נצרת קיבל את תביעתו של עובד ממוצא דרוזי אשר פוטר מעבודתו כסוכן מכירות ושיווק בסניף צפת של חברת שקם אלקטריק וזאת ממניעים גזעניים, אל עף שהנתבע טען כי העובד פוטר בשל חוסר שביעות המעסיק מתפקודו.
בדיון עלה כי העובד במהלך העסקתו זומן לשיחת שימוע על רקע חילוקי דעות עם מנהלו. נגד העובד הועלו טענות על התנהגותו הלא ראויה כלפי לקוחות החברה. יום לאחר השימוע הועבר העובד בניגוד לרצונו לעבוד בסניף טבריה של הרשת. לאחר מספר שבועות לעבודתו במקום החדש התגלה סכסוך בינו לבין סגנית מנהלת הסניף. בעקבות כך התובע לא הגיע לעבודה במשך שבועיים. אחרי שחזר לעבודה, שוב נערכה לו שיחת שימוע ובסיומה הודיעו לו על פיטוריו.
העובד טען כי במסגרת תפקידו כסוכן מכירות בסניף צפת הוא היה עובד מצטיין ולא פעם זכה בפרסי הוכרה מטעם החברה. אלא שמצד לקוחות החברה הוא היה מקבל הערות גזעניות. מנהל הסניף, בפניו הוא התוודע על הגזענות שהוא חש מצד הלקוחות, לא עשה דבר. יתרה מכך, משיחות עם עובדים אחרים, הבין העובד שהמנהל אף הזדהה עם דעותיהם של לקוחותיו והשמיע הערות כמו "דרוזי מטומטם", "צריך לגרש את כל הערבים", "צריך לתלות את כל הדרוזים" ועוד. העובד הסריט חלק מהשיחות, כולל את השיחה שלו עם מנהלו הישיר בה המנהל השמיע כלפיו הערות גזעניות.
בחברה טענו מנגד כי העובד פוטר בשל חוסר שביעות הרצון של ההנהלה מתפקודו וזאת על רקע עבירות משמעת חוזרות. החברה, כך הם טענו, כלל לא ידעה על מוצאו של העובד. היא הכחישה את האשמות הגזעניות וציינה כי לעולם לא קיבלה דיווח מצד העובד בגין הערות גזעניות מצד הלקוחות.
השופט טל גולן קבע כי על פי סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, במידה והוכיח העובד שלא הייתה בהתנהגותו או מעשיו סיבה לפיטוריו, עובר הנטל למעסיק להוכיח כי לא הפלה את העובד. יתרה מכך, בסעיף זה נקבע כי אין צורך שתתקיים כוונה רעה מצד המעסיק המפלה אלא די שהעובד יבסס את תביעתו לקיומה לכאורה של התנהגות מפלה.
השופט ציין כי העדה הדרוזית היא "איבר מאבריה" של החברה הישראלית ויש לה תרומה גדולה וחשובה לחברה הישראלית.
בנוסף, את פסיק דינו ביסס השופט גם על דוחות בקרת איכות שהציג התובע. לפי דוחות אלו שנערכו מטעם החברה על ידי לקוחות סמויים, העובד קיבל ציונים גבוהים מאוד בכל הפרמטרים שנמדדו כמו תפעול, שירות, מכירתיות ומקצועיות. מה גם הדוחות הראו שיפור הולך וגובר באיכות עבודתו של התובע.
הנתבעים לא הצליחו להציג לבית הדין מסמכים המעידים על ליקויים בתפקודו של התובע. אפילו מנהלת משאבי האנוש בחברה לא מצאה בתיקו של העובד מסמכים המעידים על תפקודו הלקוי, לא בסניף נצרת ולא בסניף טבריה.
בסופו של דבר פסק השופט לתובע פיצוי בסך 45 אלף שקל בגין אפליה, וזאת בהתחשב בתקופת העסקה הקצרה של העובד מחד גיסא ואפליה בוטה מאידך. בנוסף לסכום זה פסק השופט לתובע 8 אלף שקל בגין עוגמת הנפש, 1,804 שקל בגין הפרשי שכר פלוס 10,800 שקל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, שגם זה תשלם החברה.
