פיצויי פיטורים אחרי פרישה
תיקון לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג 1963 שנעשה ב- 1.4.2004, קובע כי בהתפטרות של העובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל הפרישה התשס"ד 2004, יש לראות פיטורים לכל דבר
פיצויי פיטורים ניתנים בדרך כלל לעובד שכיר אשר פוטר על ידי מעסיקו לאחר שנה לפחות במקום העבודה. אך ישנם מקרים בהם גם ההתפטרות של העובד מזכה אותו בפיצויי פיטורים, כגון במקרים של העתקת מקום מגורים, מצב בריאותי, תנאי העסקה קשים או יחס פוגעני מצד המעסיק. גם כשהעובד או העובדת מגיעים לגיל הפרישה יש בידם זכות להתפטר ולקבל מהמעסיק פיצויי פיטורים.
תיקון לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג 1963 שנעשה ב- 1.4.2004, קובע כי בהתפטרות של העובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל הפרישה התשס"ד 2004, יש לראות פיטורים לכל דבר.
עם זאת, מעסיקים לא מעטים מזלזלים בהוראות החוק ולא משלמים לעובדים את מה שמגיע להם. יש מי שלא משלם בכלל, אחרים עושה טעויות חישוב בזדון ויש מי שטוע ומטע בתום לב. מה שחשוב – שהעובד ידע את גובה הפיצוי המדויק שמגיע לו, בכדי לעמוד על זכותו ובאמצעות במערכת המשפט לקבל פיצוי מקסימלי. על מנת לבדוק את גובה הפיצוי המגיע לכם, עומדת לרשותכם במערכת Tlushdin בה באפשרותכם לבצע חישובים עצמאיים ללא תשלום ובאופן מדויק.
והינה דוגמא של פסק דין, שדן בדיוק בסוגיה זו של גובה פיצויי פיטורים.
מדובר בגמלאי שעבד 16 שנה בחברת עמישב שירותים, המספקת שירותי שמירה, אבטחה וניקיון. הוא הועסק בתפקיד של אחראי לניקיון אוטובוסים של חברת דן בתחנת רידינג בתל אביב, במשרה מלאה ועל בסיס שכר שעתי.
ב- 2013 הגיע העובד לגיל הפרישה ומסר על כך הודעה מוקדמת למנהלו הישיר. הוא ציפה לקבל פיצויי פיטורים אך בטענות שונות ומשונות מצד החברה, לא קיבל אפילו אגורה. במשך מספר חודשים הוא ניסה להבין את סיבת הסירוב של ההנהלה לשלם לו ומאחר שלא קיבל לא תשובות ולא כספים, הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
בתביעה הוא דרש לשלם לו פיצויי פיטורים בגובה של 54,825 שקל. בנוסף הוא דרש 9,144 שקל עבור זכויות סוציאליות שלא שולמו לו כולל תוספת ותק ועוד 15,000 שקל על כך שלדבריו לעולם לא קיבל הודעה על תנאי העסקתו כמפורש בחוק.
בינתיים חברת עמישב שירותים הביאה רצון לשלם לתובע 32,524 שקל, בטענה שזה הסכום המגיע לו בפועל כפיצויי פיטורים. התובע, שידע את הסכום המדויק המגיע לו, לא קיבל את הצעת הנתבעת ואף תבע לחייב אותה בפיצויי הלנה מלאים על העיכוב בתשלום של מלוא הסכום המגיע לו.
הנתבעת ביקשה מבית הדין להתחשב בעובדה שמדובר במקרה חד פעמי בכל 40 שנות פעילותה של החברה ועל כך לא לפסוק נגדה פיצויי הלנה. כמו כן, הנתבעת הציגה לשופט מסמך חתום בידי התובע, בו צוינו תנאי העסקתו כפי שדורש זאת החוק והוא מעיד על כך שהחברה שילמה לעובד את מלוא הזכויות הסוציאליות להן הוא היה זכאי.
סגן הנשיא של בית הדין לעבודה בתל אביב, השופט שמואל טננבוים, הדגיש את החובה החלה על המעסיקים לשלם פיצויי פיטורים לעובד שהגיע לגיל הפרישה וללא איחור, שכשלעצמו פוגע בזכויותיו של העובד. לכן, התובעת תשלם פיצויי הלנה בגובה של 30,000 שקל ומדובר בפיצויים מופחתים נוכח טעות אנוש ומקרה יוצא דופן מצד הנתבעת.
באשר לחישוב הזכויות הסוציאליות של העובד, השופט מצא כי אכן זכויות אלו חישבו בחסר. על כך הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורים בגובה של 21,689 שקל, פלוס 8,154 שקל בגין תוספת ותק ודמי חגים.
בסופו של דבר חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כולל של 59,843 אלף שקל בתוספת 8,000 שקל הוצאות משפו ושכר טרחת עורך דין.
