זיוף הסכם עבודה ופיצויי פיטורים
העובד הודה בזיוף המסמך והורשע בנסיבות מחמירות. במסגרת עסקת טיעון, נגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 4,000 שקל. בעקבות כך בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענות הנתבע וחייב אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. אך העובד לא ויתר והגיש ערער
באוגוסט 2008, לאחר 4 שנות עבודה, מנהל הייצור בחברת "רעומה זק"ש" עזב את תפקידו. למעשה, התקשרותו עם החברה הסתיימה בנסיבת שנויות במחלוקת כאשר העובד סירב לחתום על הסכם סיום העסקתו בחברה ועל כתב ויתור על תביעות עתידיות. הוא דרש מההנהלה לשלם לו זכויות סוציאליות שונות המגיעות לו עם פיטוריו, אך החברה דחתה מכל וכל את דרישותיו בטענה כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד מעביד. ההסכם שכן נחתם בין הצדדים עם תחילת העסקתו של העובד, כך טענו בחברה, היה חוזה קבלנות בלבד והתמורה שקיבל הייתה בהתאם.
העובד הגיש לבית הדין האזורי לעבודה תביעה נגד החברה, תוך שהוא מציג הסכם עבודה חתום בין הצדדים. הנתבעים טענו כי החוזה מפוברק וכי העובד זייף את חתימתם. על כך הם אף הגישו תלונה במשטרה וכן תביעה נגדית לבית הדין לעבודה, בה ציינו כי במידה ובית המשפט יקבע כי הנתבע היה העובד של התובעים, הרי יש לחשב את שכרו לפי 9,000 שקל לחודש ולא 15,000 שקל לחודש כפי שהוא קיבל בפועל. על העובד יהיה להשיב לחברה את התמורה שקיבל ביתר.
העובד הודה בזיוף המסמך והורשע בנסיבות מחמירות. במסגרת עסקת טיעון, נגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 4,000 שקל. בעקבות כך בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענות הנתבע וחייב אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
אך העובד לא ויתר והגיש ערער לבית הדין הארצי לעבודה. ערערו התקבל ונקבע כי בין הצדדים אכן התקיימו יחסי עובד מעביד, ללא קשר להסכם העבודה שנחתם או לא נחתם. עוד מצא בית הדין כי שכר בגובה של 15 אלף שקל זהו שכר מקובל בענף, לכן הבקשה של החברה הנתבעת לחשב את שכרו לפי 9 אלף שקל וכן להחזיר לה את ההפרשים, אינו לגיטימי.
השופט פסק כי העובד התובע זכאי לפדיון דמי הבראה וחופשה שנתית בהתאם לשכר בסיס שקיבל בפועל. עם זאת, מכיוון שהעובד התפטר בעצמו הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים. השופט פסק עבורו הוצאות משפט בסך 200 שקל בלבד.
העובד שוב לא ויתר והגיש ערער נוסף לבית דין הארצי ועתר לתשלום פיצויי פיטורים בטענה כי אינו התפטר אלא פוטר וכן לתשלום הוצאות משפט גבוהות יותר.
השופט, אילן איטח, שבחן בשנית את חומר הראיות, השתכנע כי גרסת העובד בדבר פיטוריו סבירה יותר מזו של החברה הטוענת כי העובד עזב מרצונו. על כך, העובד כן זכאי לפיצויי פיטורים לפי שכר חודשי של 15 אלף שקל. החברה תשלם לעובד פיצוי בסך 43,500 שקל.
