המעביד לא הפריש לפנסיה
המעסיקים אינם יכולים להפוך את מצוקתם של העובדים להזדמנות לניצול ורמיסת זכויותיהם הבסיסיות הקבועות בחוק. מי שיעז בכל זאת יתקל בידו הקשה של החוק הישראלי
כשהיצע הידיים העובדות במשק גבוה יותר מהביקוש, הכוח נמצא אצל המעסיקים. הם משלמים פחות ומקבלים יותר. זהו טבעו של השוק החופשי, למרות שיש כאלה המתלבלבים בין "חופשי" ל"פרוץ". עם כל הכבוד לחופש התעסוקה, ישנם חוקים עליהם אסור לעבור. המעסיקים אינם יכולים להפוך את מצוקתם של העובדים להזדמנות לניצול ורמיסת זכויותיהם הבסיסיות הקבועות בחוק. מי שיעז בכל זאת יתקל בידו הקשה של החוק הישראלי. ובמילים אחרות, נגד מעסיקים אשר מזלזלים בזכויותיכם הבסיסיות, חייבים להתלונן. גם נהג מכלית דלק בצפון הארץ התלונן וקיבל פיצוי בסך 180 אלף שקל.
הנהג עבד במשך שנתיים וחצי בחברת דלק פרטית "בני מחמוד עלי אברהים בע"מ". עם תחילת העסקתו הוא חתם על חוזה עבודה לפיו יקבל שכר חודשי בגובה של 8,000 שקל על בסיס גלובאלי. הוא התחיל לעבוד והיה מאוד מרוצה מתפקידו החדש, אם כי תהה מדוע אינו מקבל הפרשות לפנסיה וימי חופשה. גם על שעות נוספות הוא לא קיבל שום תגמול.
רק בחלוף שנתיים וחצי הוא אוזר אומץ ופונה להנהלת החברה עם שאלה מדוע אינו מקבל תנאים סוציאליים המגיעים לו על פי חוק. בהנהלה השיבו לו כי אם תנאי העסקה שלו לא מוצאים חן בעיניו, הוא יכול להשאיר את המשאית וללכת הביתה.
במהלך השיחה, בין הצדדים התעורר ויכוח כשבסיומו העובד יצא נסער ממשרדי ההנהלה. עוד באותו היום קו הטלפון שלו שניתן לו במסגרת תפקידו נותק. הוא ניסה ליצור קשר עם ההנהלה אך זו לא ענתה לפניותיו. העובד הגיע למסקנה שהחברה קיבלה החלטה לפטרו.
העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, בדרישה לחייב את החברה בתשלום פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים להם היה זכאי במהלך העסקתו והם לא שולמו לו לעולם.
החברה התנערה מכל אחריות בטענה כי העובד לא פוטר אלא התפטר והוא זה שלמעשה חייב לחברה כספים על הלוואות וקנסות מעבירת תנועה. מה גם, עזיבתו מרצון של העובד התרחשה באמצע משמרת כשהוא עוזב את המשאית שלו ללא השגחה. טענו בחברה. עוד הם ציינו, כי העובד עצמו סיפר לעמיתיו כי הוא לא מעוניין יותר להמשיך לעבוד בחברה.
לאף אחד מהצדדים לא היו ראיות אשר תמכו בגרסתו בנוגע ליומו האחרון של העובד בחברה. אך השופטת אורית יעקבס ראיינה מספר עובדים והתרשמה כי העובד פוטר ולא התפטר. כמו כן, השופטת לא מצאה בתלוש השכר של העובד הוכחות לכך שזכויותיו גולמו במלואן.
בסופו של דבר פסקה השופטת כי על החברה לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 180 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט בסך 2,000 שקל שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל.
