רווח העובדים יורד
ב-2013, 27.5% מכלל השכירים במשק קיבלו שכר המוגדר על ידי ה-OECD כנמוך – שני שלישים מן השכר החציוני במשק
על הפערים החברתיים המעמיקים בשנים האחרונות באופן מתמיד ובצורה מדאיגה, דובר רבות. והנה עוד מספרים מגיעים להמחיש את המצב העגום. לרגל ה- 1 במאי אותו חגגו ברחבי העולם ובישראל בסוף השבוע האחרון, פורסמו נתונים המצביעים על כך שרווח השכירים בשנה האחרונה קטן ואילו רווח המעסיקים גדל.
את הנתונים פרסם מרכז אדוה, המייצר מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל. על סמך נתונים שקיבל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא בחן את חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות הלאומית וגילה כי חלקם הולך ומצטמצם לטובת המעסיקים וגם ההטבות הסוציאליות קטנות.
רווחים
גם כאשר מדובר באחוזים בודדים, הסכומים הם משמעותיים: ב-2014, לדוגמא, עמדה ההכנסה הלאומית של ישראל על 927 מיליארד ₪. 1% מזה היה 9.27 מיליארד ₪. אילו עמד חלקם של העובדים בעוגה של 2014 על 61%, כפי שהיה בשנת 2004 (ולא על 57%, כפי שהיה בפועל), היו העובדים מקבלים ב-2014, כקבוצה, 37.08 מיליארד ₪ נוספים.
לצורך המחשה: אם נחלק את הסכום הזה בסך כוח העבודה בישראל – ב-2014, כ-3.8 מיליון (לא כולל עובדים לא ישראלים, אך כולל חיילים בצבא קבע ובסדיר) – נמצא, כי באותה שנה עשויים היו כל עובד ועובדת לקבל, בממוצע, תוספת שנתית של 9,815 ₪, או כ-818 ₪ לחודש; אלא שהתוספת, במקום שתיפול בחלקם של העובדים, נפלה בחלקם של המעסיקים. ועוד עדות להידרדרות האיזון בין עובדים למעסיקים: בין 2004 ל-2014 גדלה ההכנסה הלאומית ב-52%, אך בעוד שחלקם של המעסיקים גדל ב-78%, חלקם של העובדים גדל בכ-42% בלבד.
שליש מהשכירים מקבלים שכר נמוך על פי OECD
ב-2013, 27.5% מכלל השכירים במשק קיבלו שכר המוגדר על ידי ה-OECD כנמוך – שני שלישים מן השכר החציוני במשק. מקבלי השכר הנמוך קיבלו ב-2013, ביחד, 7.2% מעוגת ההכנסות של השכירים בישראל; זאת בשעה שהמאון העליון – 1% מן השכירים – קיבל באותה שנה 6.9% מעוגת ההכנסות – חלק דומה לזה של יותר מרבע מהשכירים.
עם מקבלי השכר הנמוך נמנו 35.0% מהנשים, 30.9% מן הערבים, 36.1% חסרי תעודת בגרות ו-26.8% מן העולים ממדינות חבר העמים.
תנאים סוציאליים
בנוגע לתנאים סוציאליים, בשנת 2012 קיבלו כ- 40% מהשכירים שכר שאינו עולה על מחצית מהשכר הממוצע באותה השנה במשק. זאת אומרת הוא לא עולה על 4,575 שקל ברוטו בחודש. שיעור השכירים שקיבלו בסוף החודש שכר מעל הממוצע, היה נמוך במיוחד – 28.1%.
את הירידה בחלקם של העובדים בחלוקת ההכנסות, מייחסים עורכי הדו"ח לירידה בכוחה של העבודה המאורגנת בארץ – בהיחלשות כוח המיקוח שלהם אל מול המעסיקים ואל מול הממשלה. הם טוענים: "כוח המיקוח של העובדים נשחק הן עקב הצטמקות מספר החברים והחברות באיגודים המקצועיים והן עקב ירידת כוחם הכלכלי של איגודים אלה ובראשם ההסתדרות, שבעבר הייתה בעלת נכסים רבים".
בשנת 2000 בישראל היו מאוגדים 43% מהעובדים. בשנת 2006 מספרם ירד ל- 34% ובשנת 2012 הייתה ירידה דרמטית נוספת ל 25% בלבד. נתון מעניין נוסף מצביע על אפיון העובדים המאוגדים: רובם בעלי השכלה גבוהה והכנסה גבוהה.
